קול רנה וישועה נשמע במחנה ישראל. חלומם של דורות רבים מתגשם לעינינו בימינו. מדינת ישראל תיהפך בקרוב למציאות חיה, והיא תשנה את מבנה חיינו בארץ ואת מעמדנו בין הגויים.
עדיין אין אנו מסוגלים לתפוס את כל עומק משמעותה ההיסטורית של הכרזת אומות העולם, על חדוש ממלכת ישראל. שינויים מכריעים יחולו, בלי ספק, בגופה ונפשה של האומה, ובמיוחד - במולדתנו המשתחררת מעול זרים, הישוב יגש לארגן את הצבא העברי, לפתוח את שערי הארץ לפני רבבות אחינו מהגולה, לעבד את חוקת המדינה. הננו מתקרבים במהירות לאותו יום, בו נהיה אדונים לעצמנו ובידינו יהיה לכוון ולקבוע בכל שטחי חיינו הלאומיים. מאורע זה יטביע את חותמו על עתיד עמנו ודרכו לדורות הבאים...
- - - "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי". המאורעות, שפרצו בארץ עם ההכרזה על המדינה היהודית, לא באו לנו כהפתעה. חששנו מתמיד, כי לידת המדינה העברית תבוא תוך קרבנות אדם ורכוש, והנה באו הדברים. עמנו למוד נסיון הוא בהקרבת קרבנות, אולם הפעם שוררת ההכרה, כי דמנו לא נשפך חינם. הדם שניתן לעת הזאת, דם ברית הוא בחבלי הלידה של שחרור המולדת.
הננו תפילה, שברית זו הנכרתת כעת בין הישוב והארץ בדם המגינים, תהיה לברית עולם, "ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם - אמר ד' אלהיך".
.. שלום ק. ז"ל
63
ימי בשורה
החלטת או"מ בדבר הקמת מדינה עברית בחלק של ארץ-ישראל, עזרה להגשים שאיפה שעמדה במרכז חייהם ויצירתם של תושבי גוש-עציון - ולכן רבתה שמחתם. ברם, השמחה היתה מלווה חרדה עמוקה לגורל הישובים שמחוץ לגבולות המוצעים למדינה. תושבי הגוש הכירו את דלותם בכח אדם, בנשק ובציוד הדרושים להתגוננות ממושכת. נציגיהם העלו בפני מוסדות הישוב והתנועה את הדרישה להגברת כוחו של הגוש, כל זמן שהדבר ניחן להעשות. עם זאת המשיכו אנשי הישובים לטפח יחסים טובים עם הכפריים שבסביבה, מתוך תקוה כי הדבר יועיל להם בבוא שעת מלחמה.
ט"ו כסלו תש"ח. מתוך יומן כפר עציון:
ביום השבת שלפני החלטת או"מ הורגשה בצבור מתיחות רבה לקראת הבשורה מלייק-סאקסס. הדבר התבטא בתפילת השבת ובפרקי התהילים שנאמרו בציבור, בהתאם להוראות הרבנות הראשית. גם מסיבת עונג-שבת, שיריה וניגוניה עמדו בסימן הציפיה לנס שיתרחש, ולתשועת ה' כי תבוא.
במוצאי שבת ישבו רבים צמודים למקלטי הרדיו, וחיכו לבשורת ההכרעה. עם חצות מסרו עובדי הקשר פרטים על מהלך ההצבעה ותוצאותיה, והצהלה פרצה בכל המחנה. גאתה שירה עליזה והשתפכה על כל הסביבה. מעגל הרוקדים גדל וסער. להבות המדורה עלו ובישרו למרחקים את הבשורה.
שמואל יצא במכונית למשקי הגוש ובישר להם את דבר ההחלטה.
י"ז כסלו.
עם בוקר הורגש החג במחנה. מעל גג "נוה-עובדיה" הונף הדגל הלאומי. חדר האוכל קושט בפרחים ובכתבות מתאימות. השולחנות כוסו מפות לבנות כביום חג. בשעת סעודת הצהרים שרו זמירות. לפני ברכת המזון פרצה שירה אדירה: - "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון".
65
- - הערבי מהכפר הסמוך, המציג את עצמו כידידנו, שאל לפשר הדגל המתנוסס. הסברנו לו את הסיבה וברכנוהו להקמת המדינה הערבית. גם הוא ברך אותנו לרגל המאורע. רבים שואלים: "האם כנים דבריו ?"
- - - הרדיו מוסר על התקפות בכבישים ועל חללים ראשונים. דוגין, קצין המשטרה מחברון, הידיד, שבא לברכינו מזהיר אותנו מפני התקפות האויב.
- - - בערב התכנס הצבור לאולם "אברהם" ב"נוה-עובדיה" לנשף חגיגי. פרקי הלל נאמרו בהתלהבות ובדבקות. בשיחת הפתיחה; העלה חבר את רעיון חבלי הגאולה הקשים, וסיים, "כי על-אף-הכל עלינו להגיד בפה מלא : ייתי ואחמיניה !" קראנו ושרנו משירי הגיטאות, ההעפלה וההגנה, והועלה זכרם של אלה, אשר בזכות דמם וסבלם, בזכות מאבקם והקרבתם הגענו עד הלום.
י"ס-כ' כסלו.
נתקבלו ידיעות על דבר ההתקפה על המרכז המסחרי בירושלים. אנו חרדים פן ינסו להתקיף את הגוש. השמירה הוגברה. בשעות הלילה התקרב למחנה משוריין. לאחר בדיקה קפדנית הכנסנוהו. הקצין דוגין ממשטרת חברון שלח שבעה שוטרים בריטיים, למקרה של התקפה. הם הביאו אתם שני מקלעי ברן ושני תת מקלעים "טומי". עכבנום אצלנו עד שעה מאוחרת בלילה.
- - - הרדיו והעתון מספרים על התקפות ופגיעות בתחבורה מצד הערבים, ועל בגידת האנגלים ה"נייטראלים". מוסרים על מאבק מגינים וקרבנות העצמאות. אצלנו כאילו לא שמים לב לגל שנאה זה. הנסיעות העירה נמשכות. נוסעים גם לשם סידורים רגילים. מכונית "אגד" ממשיכה בנסיעותיה הרגילות, גם לאחר שנרגמה באבנים. השינוי היחידי הוא בזה, שנוסעים בשיירות בליווי הנוטרים מ"המשמר הנע". לכאורה שקט בסביבה, אולם אם תאחר השיירה לחזור לפנות ערב, תוקפת החרדה את כולנו.
המכונית להובלת מים יוצאת יום יום לירושלים כדי להביא כמויות נוספות לבריכות הגוש.
מרכזי הקניות טורחים בהשגת כמויות גדולות של מזון - כמלאי לשעת חרום.
אנשי הבטחון מבקרים במוסדות ה"הגנה" ותובעים להגביר את בטחון הגוש.
כ " א כ ס ל ו.
נתקבלו ידיעות כי ערבים עוברים בשטחי הגוש, מצוריף לכוון נחלין וליתר כפרי הסביבה. הוטל על כל משקי הגוש לשים מארבים כדי למנוע מהם
66
להסתנן לתחומי הגוש. מכפר עציון יוצאת מדי ערב כיתה התופסת עמדות ב"גבעת הסלעים" וצופה אל עבר היער ו"ואדי אבו-ריש". כתה שניה מחליפה אותה בחצות, ושומרת עד הבוקר. לרשותם רובים ותת-מקלעים.
אנשי משואות יצחק תופסים עמדות ב"שטח שש מאות דונם" בכוון ג'בע. אנשי רבדים ועין צורים אורבים בכוון נחלין והשביל המוביל יכביש הראשי.
כ " ב כ ס ל ו.
הגיעו אלינו שמועות והודעות, על דבר התקהלות אלפי ערבים, כדי לעלות ביום שישי לירושלים. חברון תשמש נקודת מוצא למסע הזה. עלינו, היושבים ליד הדרך חברון-ירושלים, להיות ערים ודרוכים לכל העלול לקרות.
בלב מכרסם הספק. "התספיק התכוננות תוך ימים ספורים ?" ומתעוררת השאלה : "למה אין נותנים את הדעת בימי שלום להכנה ראויה ?..."
אור לכ"ד כסלו.
ביום השבת בצהרים הופיעה מכונית "אגד" על הכביש הפנימי. הכול תמהו למקרה בלתי רגיל זה. חבר יצא לשער, כדי לברר את סיבת חילול השבת. מפקד מחלקת הפלמ"ח אשר הגיע במכונית זו ענה לו :
"למה זה תשאל שאלות ? אני כל הלילה לא יכולתי להירדם מתוך חשש, פן נאחר להגיע".
אכן, - לא ידענו את חומרת המצב !
- - - בערב, כשהשכבנו את הילדים, נשמעו לפתע יריות על המחנה. פעמון האזעקה קרא לעמדות. תפסנו את הנשק ואצנו לעמדות. שכבנו צמודים לאדמה הקרה, דרוכים ומלאי צפיה, וחיכינו ליריות נוספות. "למה אין הם יורים ?" קשה הצפיה הזאת לא פחות מהד היריות.
לאחר שעה קלה נשמע אות ארגעה. היה זה תמרון.
החברים התאספו בחדר-האוכל לשם שיחת סיכום, בה צויינו הלקויים. המא"ז סיכם:
"אין הנשק שברשותנו מספיק לכל העמדות .
"לא כל האנשים זריזים למדי.
"יש להגביר את יכולתו ויעילות פעולתו של כל אחד !"
בצד עמד לו בחור רזה, נמוך קומה, בעל בלורית שחורה ועינים מפיקות בינה, והקשיב. הוא נראה כתלמיד המחלקה השמינית של גימנסיה שבא להתארח כאן. "מי הוא ומה בא לעשות בשעה זו ?"
"זהו דני מס, מפקד הגוש" נמסר בלחישה ובסוד.
67
כ " ו כ ס ל ו.
מודיע מסר, שערביי הסביבה מכינים התקפה אך אינו יודע פרטים. הוכרז מצב הכן. השמירה הוגברה.
לפנות ערב יצאה מכונית מהגוש. ליד הסיבוב לכביש הראשי הותקפה על ידי מספר ערבים ששדדו מהנוסעים את כספם. כפי הנראה התכוונו השודדים להתנפל על מכונית "אגד" שנהגה לחזור בשעה זו לגוש. מאז הופסק השרות הסדיר של "אגד" ולא חודש יותר. גם יתר נהגי הגוש השתדלו להקדים ולחזור מנסיעותיהם.
כ " ה כ ס ל ו
על גג "נוה עובדיה" הוצבה חנוכיה חשמלית גדולה, המאירה למרחקים.
- - - בערב ערכו ילדי בית הספר והגן חגיגת חנוכה יפה. ההורים והחברים שהיו פנויים משמירה, ישבו ונהנו מהישגי הילדים ומהופעתם.
לא אחד הרהר: "למענם כדאי לעמוד בכל מבחן !"
- - - מכונית טנדר של המשטרה, בה שני שוטרים בריטיים, שלשה שוטרים ערביים ושני אזרחים ערביים, עקבה אחרי השיירה שלנו. הטנדר נתקע בין מכוניות השיירה. צחוק זדוני נראה על פני הערבים. ואף האנגלים הוציאו את ראשיהם מהחלונות ובלעג סקרו את נוסעי השיירה. אנשינו נעצרו, כדי לחכות למכונית האחרונה של שיירתנו אשר משום מה התמהמהה. כחמשה רגעים נשאר הטנדר בתוך השיירה, אף שהיתה לו האפשרות לעבור ולהמשיך בדרכו. כשהגיעה השיירה לקילומטר ה15- ליד שער אל-חדר, מצאה את הטנדר מחכה לה ופני נוסעיו מביעות צחוק ולעג.
- - - לאחר החמרת מצב הבטחון הוגברה השמירה בלילות והופעל הזרקאור. בשעות היום משתתפות החברות בתפקידי תצפית בעמדות שונות של המהנה. בתכנית האמונים נכללו כל החברות שעד כה לא אומנו.
העבודה במשק צומצמה כדי לשחרר עובדים לעבודת הביצורים.
68
- - - השיירה שלנו נעצרה ליד משטרת בית-לחם ונערך חיפוש קפדני אחרי נשק. לא נמצא דבר.
כ " ז כ ס ל ו.
חיים מ. הלך בלווית חברו להזמין את ידידו עיסא מבית-אומר לחתונתו. בבואו אל ביתו התרה בו הידיד כי יחזור מהר לכפר עציון פן יקרה לו אסון מידי ה"שבאב" המוסת שבכפר. בדרכם חזרה נרגמו באבנים על ידי פרחחים ובקושי נחלצו מסכנות
- - - אמש נערכו אצלנו שתי חתונות. מועדן נקבע עוד בימי שלום. אף כי קרובי המשפחה וגם הרב מירושלים לא יכלו להגיע, הוחלט לערוך אותן לפי הסדרים המקובלים בקבוצה. השולחנות נערכו בטוב טעם וקושטו בצורה נאה. צבי סידר את הקידושין והחברים השתדלו לשמח את הזוגות. שירה וריקודים לא פסקו.
- - - הודיעו לנו על מפקד נציגי הכפרים באיזור בפני מפקד-המרד הערבי. הם נדרשו להלחם בגוש. מבין נציגי עשרת הכפרים שנאספו, הודיעו ארבעה על דבר הצטרפותם לתכנית שהוצעה. באי כח ארבעה כפרים סרבו להענות לתביעה ושנים לא ענו ברורות.
כינוס באי כוח המשקים בשטח המוצע לערבים.
מיומנו של מזכיר כפר עציון:
החלטת האו"ם ביום כ"ט בנובמבר 1947 בדבר חלוקת ארץ ישראל, פגעה במישרין כלמעלה מ30- ישובים עבריים, שלפי הצעה זו צריכים להישאר מחוץ לתחומי המדינה העברית.
הישובים שהוצאו מתחום המדינה, מרוכזים בעיקר בגליל, בנגב ובסביבות ירושלים ; גוש עציון מדרום, עטרות ונוה-יעקב מצפון, גוש קרית-ענבים והר-טוב ממערב ובית-הערבה ממזרח. החלטת או"ם עוררה מבוכה בקרב בני הישובים האלה, אשר רובם ככולם מנותקים ממרכזי הישוב העברי ועדיין אינם מבוססים מבחינה כלכלית ובטחונית. בקשר לכך נקראה ישיבה דחופה של באי-כוח כל המשקים האלה, ביום כ"ז כסלו תש"ח. הישיבה התקימה במרכז-החקלאי של ההסתדרות. על אף הההקפות על התחבורה הגיעו כל המוזמנים.
א. הרצפלד פתח בשאלה העקרונית : אם עלינו לקיים את הנקודות במקומותיהן או לפנותן ולהעכירן לשטח המדינה העברית. הוא ענה תשובה ברורה, שכרגע אין חושבים על פינוי נקודות. לאור הנחה זו עלינו להתרכז בשלשה דרכי פעולה לקראת העתיד:
69
א. לקיים בירור יסודי עם כל משק ומשק לחוד, מה לעשות למען ביצורו וקיומו.
ב להשקיע מיד סכומים גדולים במשקים אלה, כדי לפתח אותם ולהרחיבם מבחינה כלכלית ומשקית ולהכפיל את מספר תושביהם.
ג. לעודד את האנשים, שלא יחשבו שהם ייעזבו ויישכחו על ידי המדינה העברית.
אחריו דיבר מ. חזני מהמרכז החקלאי של הפועל-המזרחי, שדרש נוסף על כך:
א. עזרה כספית מידית להכנת אספקה לשעת חרום במשקים.
ב. לרכוש קרקע בכל מחיר, באיזורי הישובים הנדונים.
ג. להקים, על יד המחלקה להתישבות, גוף נפרד בעל סמכויות מלאות, שמתפקידו יהיה לטפל אך ורק בישובים שמחוץ לתחום המדינה.
אחריהם נשאו אח דברם באי-כוח כל המשקים. כולם שללו את הפתרון של פינוי הנקודות. בדבריהם דנו בבעיות יסוד, וגוללו את רשימת צרכיהם :
א. בתוספת נשק ואנשים.
ב. בפיתוח, בהתרחבות כלכלית ובהכפלת האוכלוסיה בישובים, לפני שהחלוקה תצא לפועל ;
ג. בסילוק נטל החובות.
את גוש עציון יצגו ארבעה אנשים, אחד אחד מכל נקודה. אליהם נוסף שלום שעבד בתל-אביב והוזמן להשתתף בישיבה זו. שלום העלה את דבר הנקודות של הגוש באספה זו. בלהט ובחמימות המיוחדים לו, הראה את המגוחך, שבימימ טרופים אלה, נהוגה עדיין שיגרת הימים הרגילים, של מכירת כמה סטנים בכסף מזומן, לנקודות מבודדות. "יש לבצר ולספק את הנשק הדרוש ואת החשבונות נעשה לכשיעבור זעם !" - כן העלה את בעית גבולות האזור הבינלאומי של ירושלים ואת דרישתנו להיכלל בתוכו, דבריו של שלום עשו רושם רב על השומעים, גם א. הרצפלד חזר והזכירם בהזדמנויות אחרות.
בסוף דיברו עוד חברי המרכז החקלאי וי. חורין, (מנהל המחלקה להתישבות של הסוכנות, שביקש להפריד בין הצרכים הגדולים לבין הצרכים הקטנים הדחופים. המיליונים לתכניות הגדולות אינס עדיין, ואילו את התכניות הקטנות אסור בינתים להזניה.
בסיכום הוחלט, שכל משק יכין תכנית ממשית לפיתוח- והכפלת אוכלוסייתו במשך חצי שנה - עד קום המדינה. הביצוע הוטל על המוסדות המתאימים.
ו.
למצב
מתוך "במחננו" עתון כפר-עציון:
ההחלטה על דבר החלוקה העמידה את גושנו בפני אחת הבעיות הקשות בסבך המדיניי היינו, בעית הנקודות העבריות במדינה הערבית. לדעתי אין אפשרות של קיום לנקודות קטנות בים-הערבי.
הגיע הזמן שנבין את המצב לאור המציאות הנוכחית הדורשת : הגדלת האוכלוסיה
70
וצבירת כוח. אנו חייבים לגדול בכוחות, בנפש ובהון. יש להניח, שזמן ממושך נהיה בני ערובה בידי המדינה הערבית, ועל כן חשוב שנהיה רבים. הניתוק האדמיניסטרטיבי והכלכלי מהמדינה העברית יביא גם לידי ניתוק רוחני ותרבותי. הסעד הנחוץ לנו ייתקל אולי בהפרעות קשות, שיסכלו את מאמצינו לייצב קשרים תקינים עם היישוב שמעבר לגבול. צריך להתאים את מחשבתנו בכיוון שאינו מקובל עלינו ביותר במסגרת הקבוצה. מול פני המציאות הזאת יש לגשת מיד, לבירור דרכי העשיה, כדי שנוכל לגדול, לקלוט ולהתבצר.
יש אולי לטעון, איך אפשר לדרוש את הגדלתה של האוכלוסיה העברית, שמחוץ לגבול, בזמן שנראה כחיוני להקטינה. לטענה זן יש להשיב : מכיון שלא עלה על דעתנו לוותר על הנקודות שנוסדו, ואין ברצוננו בשום אופן לאשר, על ידי נסיגה לתוך הגבולות שנקבעו למדינת ישראל על ידי או"ם, שקיבלנו את החלוקה בלב שלם. בגורלנו נפל להיות לעת-עתה מחוץ לגבולות המדינה היהודית, ומבחינה זו אנו חשובים לישוב. עלינו לבוא אליו בתכניות מבוססות להרחבה מידית של נקודותינו. שמא מחר לא יוכלו עוד מוסדות היישוב, גם אם ירצו, לבוא לעזרתנו בצורות ובדרכים האפשריות כעת. והנה כמה קוים לפעולה :
ב ט ח ו ן. יש להטיל ספק בהנחה האומרת, שאפשר יהיה להגיש עזרה דחופה ומתאימה מבחוץ, במקרה של התקפה. יכול להיות שהאויב, אשר בידו היתרון המספרי המוחלט בסביבתנו ובידו נשק למדי, והוא שולט על דרכי התחבורה וזומם מזימות - ימנע את הבאת העזרה מן החוץ. על כן יש לדאוג לרזרבות גדולות של אנשים בכל נקודה שבגוש. אשר יוכלו להגיע לכל מקום מותקף ולהסיר מעליו את המצור.
לא נוכל לסמוך על ניסים. נחוץ להתקין גדרות מגן, עמדות מובטחות ומשוכללות, קשר פנימי תקין ואפשרות של אזעקה יעילה, ביצורים פנימיים, שמירה יעילה, קביעת בתים המבוצרים ומותאמים למקרה של נסיגה. יש לצבור נשק רב, ולאמן את כל הצבור אימון יסודי.
כ ל כ ל ה. עם החמרת המצב, יש ליצור מסגרת כלכלית משותפת לכל הנקודות. עם יצירת המדינה העברית, יגויסו בוודאי כספים להקמת מפעלים ממלכתיים, ואין לחשוב שהמקומות שישארו מחוץ לגבול לא ייהנו מכך. רק מפעל משותף, שיבוצע בעזרה, מוסדות המדינה העברית, יוכל להוציאנו מהמצוקה. הדבר תלוי במדה רבה בעמידתנו, למען לא יתעלמו מהמצב וידאגו לייצוב מצבנו הכלכלי, שלא נהיה תלוים בחסדי מלוים.
למותר להדגיש את החסכון בכוחות עבודה, בהוצאות ההובלה ובכל עניני המשק והכלכלה, שיושגו על ידי הסדר משותף. מוסד גושי שיטפל בכל הצרכים יכול להוות כעין ועדת-גוש, המקובלת באזורים אחרים. אולי גם אפשר, ואף נחוץ, להתחיל לחשוב בכיוון הקואופרציה בגוש. במושבות האיטלקיות בלוב, היה מרכז אחד בטבור הקולוניה, שבו נמצאו צרכניה ומחלבה., בית עם ובית ספר, מוסדות מוניציפליים, משטרה וכו'. טוב היה, לו נוצר מרכז כזה בין נקורותינו, בצומת הדרכים, שיגשר ביניהן, יקשרן ויארגנן.
ת ר בו ת ו ח ב ר ה. הבדידות, שכנראה תישאר גזירה לשנים רבות, עשויה לכרסם בנפש החברה, עד עכשיו, אפשר היה לכלכל את חיינו התרבותיים, פחות או יותר, על ידי עזרה מן החוץ, בתנאים החדשים נצטרך להישען על כוחות עצמנו. אנו נחיה מנגד ליצירה
71
הכבירה, שתתחיל מעבר לגבול. ולא קלה העמידה "מנגד". יש צורך בכוחות אמונה כבירים. גם בשטח זה, יכולה, המסגרת הגושית לעשות גדולות. עיצוב הווי חיינו ומתן דפוס לחגים, יכולים לשמש מקור השראה לחברה ולתת פורקן לנפש הנתונה במאמץ העבודה. טיפוח השירה תפתה את פיותינו להשיח את הצער ואת החדוה. הדראמה המוצגת, יכולה להעשיר את חוויותינו ולחשוף את תהומות הטראגי, שבכל ימי אנוש, ובעיקר את ה,,מנגד" המכאיב. הנגינה - תזמורת קטנה יכולה לעזור לעריכת ערבי נגינה יפים. תערוכות נבחרות של אמנים יהודיים ועולמיים, בהדרכה מתאימה, בכוחן לתרום תרומה ניכרת לגיוון חיינו ולהעניק מעט שקט וריכוז פנימי. חוגים והרצאות, ערוכים בטעם וביסודיות, בכל ענפי המדע והאמונה, יעמדו במרכז.
מעתה נצטרך לעשות כל אלה לבדנו. בתי-כנסת ובתי-תרבות נבנים לפי תכנית ובכסף, אך את תכנם ממלאים במאמצים רוחניים וחברתיים, שרק הם קובעים את הצלחתם.
העליתי בקוים אחדים את תפקידנו בשעה הזאת. בעיקר רציתי לכוון את מחשבתנו למסגרת יותר כללית, בכדי שנוכל להתקיים יחד ולהיות מרוצים בחיינו, חיי רוח, עבודה ובילוי מתאים, בטחון ומיזוג החברה במובנה הרחב, יש בכוחם לחסננו לקראת הימים הבאים לקראתנו.
ש. ר.
כ " ח כ ס ל ו.
יום עבודה רגיל. גמרנו את העבודה הדחופה, בגידור המחנה וביצורו. רבים חזרו לעבודתם הרגילה.
בצהרים ביקרה בסביבה מכונית משוריינת ובה מספר חיילים בריטיים. לפנות ערב חיכינו לשוא לבוא השיירה מירושלים. מרחוק נראו להבות עולות ונשמעו הדי יריות עמומים. הלב חרד לגורל השיירה.
במחנה הוכנה כיתה שתצא לעזרת אנשי השיירה. לאחר שנתקבלו ידיעות מרגיעות מירושלים נדחתה הפעולה.
בשעה 8,00 בערב מסר הרדיו על התקפת השיירה ועל שמות החברים אשר נפלו. כולנו נדהמנו, רבים לא יכלו לעצור את הדמעות.
בהישמע בשורת איוב זו במחנה גדל העצב, רבים בכו על ידידי נעורים, חברים למפעל, אשר נהרגו בצורה כה אכזרית. הרדיו לא מסר את שמות כל ההרוגים ולב רבים חרד לאשר עלול עוד להתגלות. האנשים הסתובבו במחנה דוממים ואבלים, נכנסו לחדר האוכל, כדי להיות יחד, ושוב נמלטו החוצה, כדי להחבא באפלת הלילה. לאחר חצות נתקבלו ידיעות נוספות על תוצאות קרב השיירה.
72
(תמונות – שני עמודים: מגיני האוכף, טנדר הנוטרים יוצא את ירושלים, מודעת אבל, הלויית החללים בכפר עציון, הקבורה, חמשת הקברים הראשונים, מתיחת גדר בכפר עציון, עמדת תצפית בכפר עציון).