גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

שלבי ההתיישבות בהר // חלוצים פורצי דרך

מגדל-עדר

בליל הושענא רבה, כא בתשרי תרפ"ז, 28.9.1926, הושלמה רכישת הקרקעות ליישוב שנוסד על ידי חברת זיכרון דוד. ר' יצחק גרינוולד שעלה מפולין היה הוגה הרעיון, הדמות המרכזית בחברה, תלמיד חכם בעל חזון. בטבת תרפ"ז, 2.1.1927 עלו משפחות ראשונות, בהן יהודים חרדים מירושלים ועמן יהודים מעולי תימן, להתיישבות ביישוב החדש שנקרא מגדל עדר, על-פי הפסוק: "וַיִּסַּע יִשְרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר" (בראשית לה כ).  יעקב רוזנבלום שחי במקום עם משפחתו, היה הדמות המרכזית ביישוב. המתיישבים היו חדורי אמונה בגאולת ישראל בארצו והיו נכונים למסירות נפש למען יישוב הארץ. יוזמה פרטית מבורכת הובילה להקמת היישוב החלוצי, המוסדות הציוניים המיישבים לא ראו זאת בעין יפה, והיישוב נקלע לקשיים ולמצוקות. באדר א תרפ"ז, 2.1927 פקד את הרי יהודה שלג כבד. מתיישבי מגדל עדר נותקו מהיישוב היהודי בירושלים ובחברון. הם שרדו את השלג הכבד בזכות קבוצת ערבים מהכפר השכן, בית אומר, שנחלצו לסייע להם.

במשך שנתיים פִּתחו המתיישבים יישוב חקלאי שעתיד היה להתבסס על מטעים ומשק חלב וייסדו במקום גם ישיבה, אהל רחל. ביום יז במנחם-אב תרפ"ט, 23.8.1929, בימי מאורעות הדמים שפרצו בארץ, בעת הטבח האכזרי ב-67 יהודים אנשי קהילת חברון, חרבה מגדל עדר. אחרוני המתיישבים שנותרו מבודדים, חולצו מהמקום המסוכן בליל שבת. ידידיהם, ערבים מהכפר הערבי השכן, בית עומר, גוננו עליהם וכחלוף כמה ימים סייעו בידם להגיע בשלום לירושלים. מגדל עדר חרב בידי פורעים ערבים ובמקום לא נותר לו כל זכר.

כפר עציון - אל-ההר

מר שמואל צבי הולצמן, פרדסן חלוץ רב-השראה מרחובות, יזם את חידוש היישוב העברי בהר. הוא יזם הקמת חברה להתיישבות, אל-ההר, שרכשה את שטחי הקרקע מחברת זיכרון דוד, ושטחי קרקע נוספים באיזור. בשנת תרצ"ד (1934) עלו להר בשנית קבוצת מתיישבים בהם; ותיקי ארגון השומר בראשותו של פנחס שניאורסון - איש השומר, סגנו ומחליפו של יוסף טרומפלדור בקרב על תל חי, יא באדר תר"פ (1920). יחד אתם העפילו להר עולים מכורדיסטאן, פועלים מהמושבות ובוגרי תנועת הנוער הציוני. אלה הניחו יסוד למשק חקלאי שנשא את השם כפר עציון על שם מייסדו (הולץ ביידיש - עץ) וקרבתו לציון - ירושלים. זה מקור השם אותו נושא עד היום קיבוץ כפר עציון המחודש והאזור כולו - גוש עציון. הולצמן ראה בחזונו אזור מטעים וקייט מפותח, והשקיע בדבר את מרבית הונו. במגמה לכונן יחסי שכנות טובה הקים מר הולצמן מרפאה לשירות כל שוכני האזור, יהודים כערבים, ובה פעל בנו, רופא במקצועו. אף ניסיון התיישבות זה הוקם ביוזמה פרטית, למורת רוחם של המוסדות המיישבים.

במאורעות הדמים, תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936), התנכלו פורעים ערבים גם לכפר עציון. הקהילה היהודית המשתקמת בחברון פונתה לירושלים. בשנת תרצ"ז (1937) נאלצו אחרוני המתיישבים בכפר עציון לנטוש את היישוב. פורעים הרסו והשחיתו כל מה שנבנה.

 

 

פועלי אל--ההר ליד המרפאה_20191024125516.092.jpg

פועלי אל-ההר ליד המרפאה  

 

לכבוד חברת "אל ההר" שלו'                                                      אברהם יצחק הכהן קוק

לידי האדונים הנכבדים                                                              הרב הראשי

מר הולצמן ומר זקס נ"י                                                             לארץ-ישראל ירושלים

 

הגיעה לי הידיעה על דרך מפעלם החשוב בהקמת כפר עציון בתור חטיבה וסמל להשאיפה הנכונה מאוד, להתקדמותנו בהישוב ההררי וביחוד לקבוע מהלך ישוב בין ירושלים וחברון הערים שעיני ישראל ולבותיהם אליהן נשואות מקדם מאז.

גדולה היא ציפייתי שהישוב ההררי הזה יתרחב והבנים אשר יתקבצו בנקודות החביבות הללו יהיו מסמלים את מהלך חייהם ברוח ישראל ותורתו ויהיו לנו לאות ולמופת להצלחת מצעדנו בכל עסקי בנין הארץ ותחית האומה, עלו והצליחו וצור-ישראל יהיה מעוזכם ומלמדכם סלה.

אחיכם הנאמן המייחל לישועת

עמנו וארצנו לעד.

א.י.ה. קוק                                                   ט"ז טבת תרצ"ד

 

 

 

שם
_price
_Quanity
מחק
_Confirm_and_pay