מתוך עדות מפקדי המשק:

בשעות הבוקר התחילו תותחי האויב להפגיז את הקטע הצפוני של הגוש. לרשותנו היו רובים, מקלע והמרגמה "3 שהובאה מהגבעה-הצהובה, אך היא לא פעלה כראוי ומספר הפגזים שהיה לנו היה מועט.

          כל האנשים לרבות הבנות היו בעמדות. החברים החזיקו עצמם יפה ומילאו משימות שונות שהוטלו עליהם. בין היתר החזיקו קשר עם רבדים וחירבת-זכריה. מעין צורים, הובא אוכל, לחירבה על אף הצליפה החזקה. היה מדובר כי כיתה מחברינו תצא לעזרת הכוח שהחזיק בגבעת-הסלעים, אך בגלל הצליפות לא בוצע הדבר.

          מושב מפקדת הקטע הצפוני נקבע במקלט שבעין-צורים. בראשה עמד סמ"פ מרדכי ד. לכאן הובא המשדר ("צבר") והוחזק קשר עם רבדים, עם החירבה, עם משואות יצחק - וגם עם האוירונים ועם המטה בירושלים. עם משואות היה לנו גם קשר-איתות.

בשעה 9.00 שודרה קריאה למשלוח אוירונים נוספים שיפציצו את ריכוזי האויב. משנקלטו ידיעות בדבר התקפות קשות על כפר-עציון - שידרו אל המטה :

 _{"כפר-עציון הרוס. אם לא יבוא פינוי מידי, אבדנו. הטאנקים חדרו לכפר-עציון".}

ואחר כך מברק נוסף :

_{"תקפו את משואות-יצחק. דרושה תחמושת".}

מירושלים ענו:

_{"מכפר-עציון הודיעו שהדפו את ההתקפות".}

בשעות הצהרים הצניח מטוס מצנחים אחדים ובהם תחמושת, פגזים למרגמה "3 ונשק. המשדר בעין-צורים כיון את המטוס וציין לו משולש בין החירבה-עין צורים-רבדים כמקום מתאים להצנחה, אך הוא המשיך להצניח לשטחים הקרובים לערבים והתחמושת נפלה בידיהם. בשעות הלילה הצניח מטוס מרגמה "3, אך גם היא נפלה בידי הערבים.

          בשעה 2.00 בצהרים נשמעו יריות והתפוצצויות מכיוון כפר-עציון. הטייס שחג אז בשמי הגוש, מסר על תכונה רבה מסביב לכפר-עציון ושאל לפשר הדבר. ממשואות הודיעו על נפילת כפר-עציון. לאחר מכן נראו בכביש, ליד העץ, מכוניות עמוסות רהיטים וחפצים משלל כפר-עציון. דכאון וחרדה עטו על האנשים, שחששו פן תפתח בקרוב התקפה על הקטע הצפוני.

          על גבעת העץ נעמדו 5 משוריינים ותותחיהם - פתחו בהרעשה. הפגזים פגעו בחדר האוכל וגרמו נזק. האנשים נאלצו לזחול בתעלות הקשר.

          עם החמרת המצב נתכנסה אסיפה של מפקדים מבין אנשי חי"ש, פלמ"ח וחברי המשקים, שלא האמינו כי תוכל להגיע תגבורת ולא היה כל ספק שאין לדבר על דבר נסיגה מאורגנת לשפלה של כל הצבור. כמה מהמפקדים רצו לפרוץ בחשכת הלילה להרים ולנסות להגיע לירושלים. אך האנשים האחראים בעין-צורים, שיכנעו את מפקד הקטע שלא יסכים לכך. הם טענו כי יציאתם של המפקדים תגרום לדכאון בין האנשים ולהתפוררות כללית. רק באם יתברר שאין שום סיכוי שיצליחו להסדיר את הענינים עם הצלב-האדום - אז יתכן לתת לאנשים חופש לפעול כפי שיקול דעתם הם.  המשדר שידר למטה בירושלים דרישה לפינוי.

מירושלים ענו :

           _{"אנו מטפלים בפינוי, החזיקו מעמד 12 שעות".}

מעין צורים שידרו בשעה 17.00:

 _{"אנחנו תחת אש חזקה של תותחים וטאנקים. אין כל סיכויים להחזיק מעמד. אם אפשר    לעשות משהו למען פינוי הרי זה רק הלילה".}

ירושלים הציעה :

          _{"תתקשרו עם מפקדי האויב במקום ותגיעו לידי הסדר כניעה".}

בעין-צורים ענו:

_{"אין סיכוי להכנס במו"מ עם ערבים במקום, זה מוות בטוח. 
אם לא תתקבל ידיעה מיידית על תוצאות המשא ומתן עם האויב, ילכו האנשים בדרך ל"ה".}

     כעבור שעה הודיעו מירושלים שהמו"מ עם הצלב האדום הוא בשלבים האחרונים.   ב-12 בלילה נתקבלה ידיעה כי הושג הסכם על שביתת נשק. הידיעה שודרה ליתר הישובים ולחירבה.

                 בן ציון א., גרשון ש. ואליהו ב"ד