"נצח ירושלים", היתה סיסמת הפעולות הקרביות שנקבעה על ידי מוש, והוא ביטאה את תוכנם של המאורעות בגוש בשלהי ניסן. אנשי הגוש מילאו בנאמנות את הפקודות שהוטלו עליהם: לסייע לקרבות על קטמון ולהקל את לחץ האויב מעל ירושלים. הם חסמו ופוצצו את הכביש הראשי ובאו בריב גלוי עם הלגיון הערבי. הפעולות הללו דרשו כוחות אדם ונשק שהוצאו ממעשה ההתבצרות הפנימית. אנשי הגוש ידעו כי אין להם אנשים ונשק במדה מספיקה כדי לעמוד בריב גלוי זה עם כוחות עדיפים מהם, הם גם לא היו משוכנעים שתוגש להם העזרה הדרושה לביצוע הפעולות. הקשר בכבישים שנותק מזמן, ואת העזרה בדרך האויר אפשר היה להגיש רק טיפין טיפין. עם כל זאת מילאו את המשימה לא רק מתוך השלמה אלא מתוך הזדהות בהכירם כי הם הופקדו על עמדה קדמית של ירושלים