42 (טבלת המשלטים)
סקירה כללית
משלטי הגוש נתחלקו לשלושה סוגים : 1) משלטי תצפית ; 2) משלטי התגוננות ; 3) משלטי הטרדה. המשלטים יחד עם נקודות הישוב היוו את מערכת ההגנה ההיקפית של הגוש, שהקיפה שטח בקוטר של כ-5 ק"מ.
תפקידם של משלטי התצפית היה לגלות ולהתריע על ריכוזי האויב, להטרידו ולהכשיל את היערכותו. אולם במקרה של קרב הוצרכו לסגת למשלטי ההתגוננות. משלט טפוסי כזה היה ב"גבעת העץ". משלטי ההטרדה. שימשו בדרך כלל כמשלטי תצפית והתגוננות, אך לאחר הקרב בנבי-דניאל הוטל עליהם גם התפקיד לפגוע בתחבורת האויב ולחבל בדרכי המעבר שלו. משלט טפוסי כזה: חירבת סאויר.
על חלק מן המשלטים הוטלו כל התפקידים גם יחד, משלט האוכף למשל שימש כמשלט תצפית, אולם בנקל אפשר היה לנצלו להטרדת עמדותיו הקיצוניות של האויב בבית אומר. המנזר שימש אמנם בתקופה האחרונה כמשלט הטרדה, אך השליטה בו הבטיחה את הגנת שדה התעופה ואת הגנת הקטע המזרחי של כפר-עציון.
דני מס ז"ל, היה הראשון שהגה את רעיון שרשרת המשלטים בגוש. בזמנו גם בוצעה תפיסת המשלטים - אוכף המוכתר, גבעת הסלעים, הגבעה הצהובה, חירבת זכריה ו-600 דונם. בימי פיקודו של עוזי נתפסו המשלטים - גבעת העץ, ההר הרוסי, המנזר ומשלט רבדים. מוש ז"ל הגדיל עוד לעשות בשטח זה. הוא ניגש לתיכנון המשלטים בתנופה רבה, תוך הקפדה על ביצורם היעיל, בתקופת פיקודו נתפסו המשלטים : חירבת סאויר, האוכף המערבי, הנקודה החמישית וגבעת אולגה. תכנית ההגנה היתה מבוססת על שרשרת משלטים חיצוניים, אשר גם נקודות ישוב שולבו בה. מספר ישובים ומשלטים נמצאו בתוך טבעת ההגנה. המגרעת בתכנית הזאת היתה בזה, שכפר עציון, ששימש מרכז לגוש, בגלל היותו המשק הוותיק, בעל האוכלוסיה המרובה ביותר, ואשר בו נמצאו בתי המלאכה, מיכלי המים, מתקנים ומוסדות שונים - נמצא בקירבת מקום למשלטים החיצוניים, ומכיוון אחד היה חשוף לפגיעות האויב.
43
כפר עציון
כפר עציון השתרע על פסגת דהאר-אל-קדיש, 965 מטר מעל פני הים, במרחק של 2 ק"מ מן הכביש הראשי ירושלים-חברון. הגבעה היתה מוקפת ואדיות ומאחורי הואדיות התרוממו הרים אשר המרחק מהם לכפר היה 400-600 מטר בקו אויר. מצב זה, חייב את תפיסת כל הגבעות מסביב ולהציב עליהן משלטים, שימנעו מהאויב להטריד את הכפר. דרכי רגישה לכפר מצד צפון מערב, בו עבר הכביש הפנימי, היו נוחים, לעומת זאת היתה הגישה לכפר בלתי נוחה משאר הצדדים, במיוחד לכלי רכב.
מערכת ההגנה, היתה בנויה על שמונה עמדות ראשיות, ומספר עמדות משנה, שהקיפו את הכפר מסביב. העמדות נבנו על פני השטח והותאמו לתנאי קרב עם חיל רגלים. מספר מבנים בכל קטעי המשק, הותאמו לשמש כעמדות הקו השני. בתי אבן בוצרו ונפתחו בהם אשנבי יריה, לצורך לחימה בתחומי הכפר.
בצד המזרחי של המחנה, הבטיחו את הגישה לעמדות, תעלות קשר או קירות מעבר מבוצרים. אך במערב ובצפון קשה היה לחפור באין למשק קומפרסור מתאים לחציבה בסלע.
בשבועות האחרונים למצור, נחפרו חפירות ליד העמדות. לפעולה בעת התקפת תותחים ומרגמות. מחפירות אלה. לא היתה שליטה על שטחים נרחבים שמהם עלול היה האויב להתקרב. גם עומקן לא התאים לדרוש. כמה עמדות הוסוו, וסודרו גם עמדות הטעיה.
מפקדת הכפר, שכנה ב"נוה עובדיה" ועברה אחר כך למגזר הגרמני. מרתפו הותאם למקלט. ובהתקפה האחרונה רוכזו בו הפצועים והבלתי לוחמים. למרתף הועברה תחנת השדור של הגוש. המפקדים היו: חבר הקבוצה, שסיים קורס מ"מ ארצי וסגנו אף הוא חבר הקבוצה, מפקד מחלקה בפלמ"ח. על ארבעת קטעי האזור היו ממונים חברי הקבוצה, שנים מהם גומרי קורס למפקדים ב,,הגנה" ושנים ממשוחררי הפלמ"ח והצבא הבריטי. בזמן הראשון, היו רצים מקשרים בין המפקדה לעמדות. אחר כן סודר מנגנון אזעקה חשמלי. בחודש שבט הותקן טלפון שדה שקשר בין המפקדה והעמדות.
מפקדת הגוש, שכנה בכפר עציון. מרכזית טלפון. קשרה, אותה עם כל המשלטים והישובים, והמשדר הגושי - עם המטות בירושלים ובתל-אביב. מכשיר קשר נוסף. מסוג "צבר", נמצא במקום לשם קשרים עם ישובי הגוש. החל מחדש אדר, שודרו במכשיר זה שידורים יומיים אל החברות והילדים ששכנו בירושלים.
בכפר-עציון היתה מרפאת קו"ח ובה רופא כללי. בחדש שבט הותקן כאן בית חולים שדה מותאם לניתוחים תכופים - בהנהלת רופא מנתח שלידו עזר חובש שדה. כתות עזרה ראשונה הודרכו על ידי החובש האזורי חבר הקבוצה.
ברשותה של תחנת משטרת הישובים העבריים במקום היו מקלע לואיס
44
ו-33 רובים. בראשית המצור, כלל הנשק הבלתי ליגלי מקלע אחד, 2 מרגמות "2. 12 רובים, 8 תת-מקלעים, 8 אקדחים,200 רמוני הגנה.
בכפר היה גם בסיסה של מכונת היריה הכבדה מסוג "שברצלוזה", שעמדה לרשות הפיקוד הגושי.
לפי התכנית נדרשו להגנת המקום, 130 איש, לאחר העברת הבלתי לוחמים לירושלים נשארו בכפר 70 חברים, ו-20 חברות.
משואות יצחק (920 מטר)
אחרי מסלול התעופה, הסתעף הכביש הפנימי של הגוש, לשתי דרכים. אחת הובילה דרומה לכפר עציון והשניה פנתה מערבה ועברה לרגלי גבעת הסלעים, למשואות יצחק.
המחנה נבנה במדרוני גבעה ומצבו הטופוגרפי לא היה נוח להגנה, לעומת זאת היה זה הישוב היחיד בגוש, שהיה מוקף מכל הצדדים במשלטים. המרחק ממנו לכפר עציון היה קילומטר וחצי.
אדמות הכפר - היו מפוזרות בבקעות שונות והשמירה עליהן היתה קשה. רק בשטח ה-600 דונם, היו האדמות מרוכזות מסביב לגבעה מול לכפר.
במקום נמצא מכשיר קשר "צבר", הותקן קשר טלפוני עם המרכזיה בכפר עציון, והמשלטים הקרובים. קשר איתות קוים עם בית וגן שליד ירושלים.
בתחנה של משטרת הישובים העבריים היו 25 רובים. בתחילת המצור עמד לרשות הכפר נשק בלתי ליגאלי זה : מקלע אחד, 12 רובים, מרגמה "2 אחת, 8 תת-מקלעים, 2 אקדחים, ()'25 רמוני הגנה, ()3 רמוני התקפה.
לאחר שהבלתי לוחמים הוצאו נשארו במקום 60 חברים ו-30 חברות.
עין צורים
מחנה הקבוצה הוקם על גבעה רמה בגובה של 935 מטר, במרחק של 11 ק"מ מפרשת הדרכים שליד האלון הבודד, אחרי הכפר חירבת זכריה.
הגבעה שלטה על הכפר חירבת זכריה. ממנה היה קשר ראיה עם רבדים וקשר איתות עם הגבעה הצהובה ועם כפר עציון ומשואות. אדמות הקבוצה גבלו עם אדמות הכפר- נחלין. וואדי א-נעמן בלבד הפריד ביניהן,
בימי המצור בוצרו הצריפים, נחפרו תעלות קשר והוקמו עמדות. במקום נמצא מכשיר "צבר". קשר טלפוני קוים עם המרכזיה בחירבת זכריה ועם רבדים.
בתחנת הנוטרים היו 32 רובים. בראשית המצור נמצא בנקודה נשק נוסף מקלע אחד, מרגמה "2 אחת. 10 רובים, 6 תת-מקלעים, 200 רמוני הגנה, 30, רמוני התקפה.
האוכלוסיה מנתה 38 חברים ו-17 חברות.
45
רבדים (850 מטר)
הקיבוץ שכן על רמה מוקפת הרים. הגישה - בדרך המסתעפת מן הכביש הפנימי ליד האלון, אחרי חירבת זכריה.
אדמות הקיבוץ גבלו עם אדמות נחלין. הכפר וסביבתו נראו מחומת הסלעים שבקצה הרמה.
היה להם קשר ראיה, עם החירבה ועם עין צורים, וקשר בטלפון עם המרכזיה שבחירבת זכריה.
ברבדים נמצאה מרפאה והרופא שרת את הקטע הצפוני של הגוש, בימי המצור בוצרו הצריפים, נחפרו תעלות קשר עמוקות והוקמו עמדות.
בתחנת הנוטרים היו 20 רובים. בתחילת המצור נמצא במקום נשק נוסף: מקלע אחד, 8 רובים, מרגמה "2 אחת, 3 תת-מקלעים, 2 אקדחים, 125 רמוני הגנה, 30 רמוני התקפה.
האוכלוסיה מנתה בתחילת המצור 45 חבר. עם הצטרפות גרעינים גדלה עד 80 חבר וחברה.
משלט אוכף המ'כתאר הדרומי (967 מטר)
תיאור המשלט:
שרשרת הגבעות מערבית דרומית מכפר עציון, במרחק של ק"מ ממנו, נקראה לפי צורתה - "האוכף". האדמה היתה רכושו של ערבי ממשפחת המוכתאר מארטס וחלקה נרכש על ידי הקק"ל. בשטח זה ניטע המטע העיקרי של כפר עציון. בקטע הדרומי של הגבעות נקבע המשלט הראשון של הגוש.
ממשלט זה היתה תצפית מליאה כמעט על כל בית אומר וסביבתה, ושליטה על הדרכים מבית אומר לכפר עציון ולצוריף. חסרונות המשלט היו: הוא בלט מבין רוכסי הגבעות ודרך הנסיגה ממנו היתה גלויה וקשה.
תפקידי המשלט
1) בתקופה הראשונה לתפיסתו הוטל על הכוח שהחזיק בו לצפות לכוון בית אומר והסביבה; בעת סכנת התקפה הצטרכו להזעיק את המפקדה ולסגת.
2) בתקופה יותר מאוחרת הוטל עליו להגן על הגוש מפני התקפה מצד הגבעות בקרבת "חירבת מרינה" ומבית אומר.
3) לחסום את הכביש בית אומר-כפר עציון, המתפתל לאורך המשלט.
4) להבטיח תנועה חפשית בצד המערבי של כפר עציון, גם בזמן שיתר הקטעים מרותקים בגלל אש האויב.
5) להבטיח את שדה התעופה שבמרכז הגוש, מפני התקפה מן הכוון המערבי.
46
6) להבטיח את התנועה בין המשלטים שבהר הרוסי ובמנזר לבסיסם שבכפר עציון.
מצבת המשלט
חולית אנשי חי"ש, שברשותם רובים וסטנים. במקרה התקפה הוזעקה מכפר עציון כתת הפל"ם המצוידת במקלע ובמכונות יריה. המשלט היה קשור בקשר טלפוני עם המרכזיה בכפר עציון.
תולדות המשלט
הוא נתפס כעמדת תצפית אחר ההתפרעות הערבית במרכז המסחרי שבירושלים, בשלהי כסלו, כשהפיקוד חשש מפני התקפה קרובה. בראשונה לא עלה מספר מגיניו על שלושה, כשלרשותם שני רובים וסטן אחד. היו תקופות שהמשלט לא היה תפוס על ידי אנשינו, כתוצאה ממחסור באנשים, או מחשש התערבות השלטונות הבריטיים. ערביי בית-אומר, התלוננו על תפיסת אדמתם בידי יהודים. לפי הזמנתם הופיעה המשטרה במשלט, וגילתה בו עמדת אבנים ובתוכה משחולת ומברשת לניקוי רובים. רק הודות ליחסי הידידות עם מפקד משטרת חברון, לא באה תגובה חריפה מצד המשטרה.
עם החרפת מצב הבטחון בארץ, הוטל על המשלט לשמש בלם נגד התקפותיו האפשריות של האויב. המשלט בוצר. הוכנו עמדות משנה ותעלות למקרה של נסיגה. סביבת המשלט מוקשה. בימים האחרונים לקיום הגוש, החלו להקים ביצורים רציניים מסביב למשלט, אך לא הספיקו לסיימם.
משלט האוכף המערבי
תיאור המשלט:
שדה האש היה מצוין. הוא שלט על כל הסביבה : על הבית הבודד של בית-אומר בו היתה עמדת אויב, על הכפר צפה, ועל הדרכים מבית-אומר לכפר עציון, לצוריף ולצפה. דרך הנסיגה מן המשלט היתה גרועה, אולם התעלות המעטות שנחפרו, הקלו בהרבה על המגרעת הזאת.
תפקידי המשלט
1) תפקידיו המיוחדים של משלט זה מלבד אלה המשותפים לו ולמשלט הדרומי - לסכל את האפשרות של צליפה על משואות יצחק מצד דרום ולמנוע את ניתוקה מיתר הישובים.
2) למנוע מן האויב תנועה חופשית בתחומי הכפר צפה, שהיה בטווח האש של אנשינו.
47
מצבת המשלט:
במשלט החזיקה כיתת חי"ש ובזמן אזעקה צורפה אליה כיתה נוספת מחברי כפר עציון המצוידת ברובים ובמקלע. למשלט היה קשר טלפוני עם כפר עציון. הכוח הזה לא הספיק כדי לעמוד בפני כוחות האויב הרבים והחזקים.
תולדות המשלט
המשלט נתפס ותוכנן בפיקודו של מוש ז"ל, והוא בוצר כדרוש. נחפרו עמדות משנה, עמדות פיקוד ותעלות נסיגה. סביבתו מוקשה והונחו מלכודות לאויב,
האויב תפש את ערכם של המשלטים האלה. הוא ידע שכל המשתלט עליהם, שולט על הקטע המערבי של כפר עציון ועל דרכי הקשר עם יתר משלטי הגוש. האויב רצה לזכות ביתרונות המשלטים האלה ובכל התקפותיו לא נרתע מלנסות לכבשם על אף האבידות שנגרמו לו. בקרב האחרון השתלטו משוריני האויב על המשלט, עם שעות הבוקר. חיילינו שכבו במשך כל שעות היום במורד הגבעה. וארבו שם למשורינים, כדי להתקיפם מאחור. אך אלה לא ירדו מן הגבעה.
משלט ההר הרוסי (960 מטר)
תאור המשלט:
בשם "ההר הרוסי" נקרא ההר הנשקף ממזרח לכפר עציון, סמוך לכביש הראשי, עליו נמצא המנזר של הכנסיה הפראבוסלאבית הרוסית.
ההר הזה שלט במידה מרובה על הכביש הראשי, על הכביש הפנימי של הגוש, ועל חלק ניכר של עמק הברכה. כיבוש המשלט על ידי האויב, היה מונע את האפשרות לכבשו בחזרה, בגלל מצבו הטופוגרפי הנוח לאויב, והקשה לאנשי הגוש. דרכי הנסיגה ממנו היו קשים ביותר: מדרונו המערבי גלוי וחשוף, כשעמק עמוק חוצה בינו לבין כפר עציון. שטח נרחב וחשוף שרוע בינו לבין "גבעת העץ", ואין דרך כבושה שתקשר אותו עם הישובים בגוש. ההר נמצא בשטח ראיית האויב בבית-אומר. במקרה שהאוכף הדרומי עבר לידי האויב. יכול היה לפגוע באנשינו מפנים ומאחור. בגלל כל המגרעות האלה, הניחו כי המשלט הזה ישמש לעתים לגיזרת קרב בפני עצמה.
תפקידי המשלט
1) למנוע מן האויב לתפוס את הרכס, דבר העשוי לאפשר לו שליטה על האגף המזרחי של כפר עציון, על שדה התעופה ועל הכביש הפנימי של הגוש.
2) לשמש עמדת תצפית נגד תנועות האויב בכביש הראשי.
3) למנוע התקפת פתע מן המנזר, בזמן שכוחותינו טרם החזיקו בו.
4) להבטיח את המנזר מדרום ומדרום-מזרח.
48
5) להפעיל ביחד עם הכוח שבגבעת-העץ, מחסום אש נגד תנועות האויב בכביש הפנימי.
מצבת המשלט:
החזיקה בו כיתת חי"ש המצויידת ברובים, בתתי"ם ובמקלע אחד. בימים האחרונים של המערכה הועבר למשלט רובה אנטי-טנקי. המשלט היה קשור בטלפון עם המרכזיה בכפר עציון.
תולדות המשלט
ביום ההתקפה בג' שבט עלו להר מאות ערבים וצלפו על כפר עציון. לאחר התקפת ג' שבט, הסתפקנו במיקוש העמדות, שהאויב הקים לו ביום הקרב. זמן קצר אחרי כן נתפס המשלט כעמדת תצפית בשעות היום. הכוח שהחזיק בו לא עלה על שניים או שלשה אנשים מצויידים ברובים. במקרה של התקרבות האויב היה מתפקידם להזעיק את המפקדה ולסגת, בתקופה מאוחרת יותר, עם הגברת כוחו של הגוש, ביצרו הסטודנטים את המשלט וחפרו עמדות. הסביבה מוקשה במדרונו המערבי הוקם אוהל לשיכונם של המגינים, אשר שמרו בו ביום ובלילה,
לאחר תפיסת "המנזר" הפך המשלט לבסיס עורפי של המנזר, ועל האנשים שהחזיקו בו הוטל למנוע את איגופו של המנזר מצד הרכסים הדרומיים. כוחו העיקרי של המשלט הועתק דרומה כשהמשלט נמסר לפקודתה של פלוגה ב' מהחי"ש, התמסרו אנשיה להשלמת ביצוריו. נחפרו תעלות רבות והושמו סבכי תיל סביבו. משהתחילו להתקיף את תחבורת האויב בכביש הראשי, שימש המשלט בסיס לפעולות אלה, הואיל ולא רצו לגלות לאויב שהמנזר בידינו.
בעת ההתקפה בכ"ה ניסן, כאשר המנזר נכבש בידי הלגיון, שימש המשלט בהר הרוסי נקודת ההיערכות לקראת פעולת-נגד. במקום רוכזו כוחות מן הפלמ"ח, מן החי"ש, כתה מעין צורים, חולית מרגמה מכפר עציון ואנשים מיתר הישובים. לפנות ערב פגע פגז אויב, שנשלח מ"אוכף המוכתר", באהל, בו התרכזו האנשים, וששה מהם נהרגו. בהתקפת ג' אייר כאשר האויב חזר וכבש את המנזר, נסוגו מגיניו לתעלות המשלט ושם התחולל קרב עז בו נפלו מרבית מגיני המנזר והמשלט. האויב הציב את כוחותיו על הרכסים ושלט באשו על כפר עציון, על הכביש הפנימי ועל שדה התעופה.
משלט המנזר הרוסי (950 מטר)
תיאור המשלט:
המנזר השתייך לכנסיה הפראבוסלאבית-רוסית שבירושלים ושימש מקום התבודדות לשני נזירים, שקיבלו תמיכה כספית מן הכנסיה והפיקו מעט תוצרת
49
חקלאית ממשק החצר ומכרם הזיתים. המנזר והחצר הושכרו למשפחה ערבית נוצרית מבית לחם, ובה זקן אחד, שתי זקנות ושני צעירים.
המנזר היה בנוי על פסגת הר גבוה דרך סלולה הובילה מן הכביש הפנימי, לא הרחק מהסתעפותו מן הכביש הראשי, עד לשער הברזל של החצר. משם נמשך שביל צר בין שתי חומות עבות, עד למדרגות בנין המנזר.
המנזר היה מוקף חורשות אלונים וארנים. החורשות, מטע עצי פרי, וכרם הזיתים השתרעו על שטח של 200 דונם. שטח המנזר היה מוקף חומה עבה בנויה אבני מידות.
בתוך החצר עמדו שני בנינים, הקטן יותר שימש בית מגורים לאריס ולאורוות. השני והוא העיקרי, שימש למגורים, ומקום התיחדות ותפלה לנזירים. מעל לקומה הראשונה היה מגדל וגזוזטרה פתוחה לכביש הראשי ולכפר עציון. הבנין היה בנוי אבנים עבות. בחצר היו שתי בריכות לאגירת מים. המלאי יכול היה לספק את תצרוכת המגינים לכל תקופות השנה. בחצר המנזר נמצא מלאי ניכר של עצים וחומרי בנין. בכל השטח היו הרבה קיפלי קרקע וסלעים הנוחים להתבצרות. במקום היו מערות וכוכים מימים קדומים, שאפשר היה להתאימם למקלטים, לבתי חולים ולמשכן המפקדה.
המנזר שלט על קטע ניכר של הכביש הפנימי בגוש, על רוכסי סאויר מצפון, על הכביש הראשי, על כביש בית פג'ר ממזרח, על עמק הברכה ובית הקפה. במקומות אלה רגיל היה האויב לרכז את כוחותיו בכל התקפותיו על הגוש.
דרכי הנסיגה מן המנזר לא היו קלות. בחומה שהקיפה את החצר נפרצה פירצה אשר דרכה אפשר היה להגיע לדרך רומאית, שהובילה בכוון לשטחי כפר עציון. דרך שניה עברה בתוך שטח המטעים ונמשכה בתוך תעלות, שנחפרו לשם כך, עד למשלט ההר הרוסי.
תפקידי המשלט
1) למנוע מן האויב את תפיסת המבצר החזק ביותר של הגוש, ממנו אפשר היה להטריד את כפר עציון ואת משלט "אוכף המוכתר" ולהוציא מכלל שימוש את שדה התעופה.
2) להבטיח את הכביש הפנימי של הגוש, במקום המעבר הצר ביותר.
3) להבטיח את אגפיו הדרומיים של המשלט בסאויר, והגבעות הסמוכות לו.
4) לשלוט על קטע הכביש הראשי לאורך של שלשה ק"מ, עד כדי שיתוק התחבורה של האויב ומניעת היערכותו מול הגוש.
5) לשלוט על הכביש הפנימי לכפר הערבי בית פג'ר.
50
מצבת המשלט
הכוח שהגן על המנזר היה בדרך כלל בגודל מחלקה או מחלקה מוגברת. בסיסו היה המשלט בהר הרוסי. קשר טלפוני היה אל המפקדה בכפר עציון ולמשלט בהר הרוסי.
המחלקה צוידה: ברובים, במקלע, במרגמה "2 ובמכונת יריה "ברוינינג". בהתקפת כ"ה ניסן, הושמד "הברוינינג" ואז הובא מגל"ד. השטח מסביב למנזר מוקש בצורה רצינית.
תולדות המשלט
בראשית המצור סיירה קבוצה של מגיני הגוש במנזר. לפי סיפורי האריס היו אנשי כנופיות וליסטים רגילים חודרים מידי פעם בפעם למקום וסוחטים ממנו מצרכי מזון ותלבושת. תושבי המנזר ביקשו שהמשטרה תגן עליהם אך לא נענו.
בהתקפת ג' שבט שימשו החצר והחורשות של המנזר כבסיס לתוקפים. אנשי הכנופיות ניסו לחדור גם לבניין, אולם נכבדי חברון מנעו בעדם מלעשות זאת בחששם מתגובת המשטרה.
משנקבע המשלט בהר-הרוסי, הרגישו תושבי המנזר בשינוי שחל במצב הבטחון. האריס והנזירים ביקשו את חסותנו. מחוסר כוחות מספיקים, לא נענה הפיקוד לבקשתם מיד. משגבר החשש שהמנזר עלול ליפול בידי האויב, החליט הפיקוד לתפוס את המנזר. כדי למנוע התערבות השלטונות, נחתם הסכם עם האריס (הנזירים עברו בינתיים לירושלים), שהחכיר את המנזר, תמורת סכום כסף.
אור לג' אדר ב' חדרה למנזר מחלקת חי"ש על ציודה ותחמושתה, בפיקודו של הממ"מ דן, קצין תותחנים לשעבר ב"מאקי" הצרפתי. כל הישובים העמידו לרשות המבצע פלוגות עבודה, שהתחילו מיד לבנות עמדות ולמתוח חוטי תיל. חבלני הגוש פיזרו מוקשים בסביבה. תפיסת המנזר בידי היהודים, נשמרה בסוד כדי למנוע את התערבות השלטונות, ובכדי להפתיע את האויב. לדרישתו של פיקוד הגוש הוטסה מתל-אביב מחלקה מן הפלוגה הדתית בחי"ש והם החזיקו במנזר ביחד עם הסטודנטים. בי"ז אדר ב' החליפום אנשי פלוגה ב' של גדוד מכמש בחי"ש.
עם יציאת הבריטים מן האיזור וכניסת הלגיון הערבי לחברון וסביבתה. הפך המנזר למרכז הקרבות בין אנשי הגוש, חוסמי הכביש, ובין הלגיון שליווה את השיירות הערביות. מכונת-יריה מטפוס "ברוינינג" הוצבה על גזוזטרת הבית הפונה לכביש, וקצרה בתוקפים ובכלי הרכב של האויב, עד שהתחבורה שותקה.
בהתקפת כ"ה ניסן נכבש המנזר על ידי האויב ונעזב. בבקרו של יום ג' אייר התחולל שם קרב עז בין חיילי הלגיון המרובים ובין קומץ המגינים, שנאלצו בסופו של דבר לסגת למשלט הרוסי.
51
גבעה הסלעים (910 מטר)
תיאור המשלט
המשלט כונה בשם "גבעת-הסלעים" על שום גושי הסלע העצומים שכיסוהו. בצידה המערבי שפעה הגבעה לעבר משואות יצחק. לצד דרום, גלש מדרון חזק לואדי אבו-ריש ומעבר לו, מול הגבעה, הזדקר אוכף-המוכתר. גבולה הדרומי מזרחי הגיע לכפר-עציון. צוקים תלולים ירדו עד למזלג הדרכים כפר עציון-משואות יצחק ועד למסלול התעופה. ליד הגבעה התפתל קטע הכביש לכפר עציון. צפונית מהגבעה עברה הדרך למשואות יצחק, ומעבר לה גלש מורד תלול אל ואדי סג'מה.
דרכי הגישה והנסיגה ממשואות היו דרך ואדי סג'מה ודרך בקעת הלאל.
תפקידי המשלט
1. לשלוט על שדה התעופה.
2. לשלוט על מזלג הדרכים כפר עציון-משואות.
3, לסייע באש לגבעה-הצהובה ולאוכף-המוכתר.
4. לפעול נגד אויב המסתער על כפר עציון ומשואות יצחק.
5. לגשר בין כפר עציון ומשואות יצחק.
6. לצפות אל משלטי הגוש ובכוון לואדי אבו-ריש.
מצבת המשלט
המשלט נתפס רק לעתים רחוקות.
הכוח שהחזיק בגבעת-הסלעים בעת הקרב האחרון, מנה 23--21 איש מחברי משואות יצחק ומפליטי הקרב במנזר. הנשק שהיה ברשותם: מקלע ברדה, אחד, מקלע שפנדאו אחד, מרגמה, 2 אחת, 3 סטנים, 2 ת"מ תומפסון, 11-9רובים, לכל רובאי 120-100 כדור. לכל לוחם היו -2 רימוני יד.
תולדות המשלט
מיום רביעי ג' באייר בבוקר כשיעקב א, מפקד הפעולה בכפר עציון, נוכח לדעת שהמשלטים החיצוניים נפלו בידי האויב ועיקר התקפתו מכוונת נגד כפר עציון, נתן הוראה לתפוס את גבעת-הסלעים. הכוח שתפס את הגבעה הגיע אליה דרך ואדי סג'מה. לאחר שהאויב תפס את הגבעה-הצהובה לא היתה דרך זו ניתנת יותר למעבר. בקעת הלאל היתה נתונה כולה לאש האויב שישב ב"אוכף המוכתר".
בלילה, אור לד' אייר, בשוך הקרב, הופרש חלק מן הכוח שהחזיק בגבעה ללוות את הפצועים שעברו למרגלות הגבעה מכפר עציון למשואות יצחק.
52
בצהרי יום ד' אייר כשהוברר שהתחמושת אוזלת והנסיונות להביא תחמושת נוספת ממשואות יצחק נכשלו, בוצעה נסיגה דרך בקעת הלאל. הנסוגים היו נתונים לאש חזקה של רובים, מקלעים ומכונות יריה מצד האויב שישב באוכף.
משלט הגבעה הצהובה (967 מטר)
תיאור המשלט
במרכז הגוש ליד פרשת הדרכים, נמצאה גבעה חשופה אשר לאבניה היה גוון צהוב ולכן נקראה בשם "הגבעה הצהובה". זאת היתה הנקודה היחידה שממנה היה קשר-עין עם כל משקי הגוש, עם חרבת-זכריה ועם מרבית המשלטים. מן הגבעה נראה גם קטע של הכביש הראשי ליד בית הקפה. הגבעה שלטה על צומת הדרכים הפנימיים. ממנה ניתן לסכל כל נסיון של הסתננות לשטחים הפנימיים של הגוש בשעות הלילה. הגבעה שנמצאה מעל למשואות יצחק, שמשה לה עמדה קדמית.
תפקידי המשלט
1. לקשר בן כפר-עציון ומשואות יצחק ובין המשלטים שמסביבם עד לגזרה הצפונית: עין צורים, רבדים והמשלטים.
2) לשלוט לאורך הכביש הפנימי והצטלבויותיו לישובים השונים.
3) להבטיח את שדה התעופה שנסלל למרגלותיו.
4) סיוע למשלטים בגבעת-העץ", חירבת-זכריה וגבעת-הסלעים.
מצבת המשלט
כיתה מאנשי חי"ש ולרשותם רובים. בחדש אדר א' נקבע שם הבסיס של מרגמת "3. עם העברת המטה של פלוגת חי"ש הוגדל הכוח במשלט. לגבעה היה קשר טלפוני עם המרכזיה שבחירבת זכריה.
תולדות המשלט
עם התחלת המצור, קבע דני מס ז"ל, כי לגבעה זו יצא כל לילה מארב, שימנע את תנועת האויב בשטחי הגוש. באותו זמן נחשב המשלט הזה כנקודה מרוחקת. אנשי מחלקת הפלמ"ח שהגיעו לגוש עם דני מס ז"ל היו הראשונים שתפסו את הגבעה. אחריהם שמרו שם משתתפי קורם המכי"ם, הסטודנטים, ומידי פעם יצאו לשם חוליות מאנשי המשקים. יותר מאוחר שוכנו שם אנשים שהשתייכו למחלקה הדתית של הפלמ"ח. מחודש אדר ב' הוחזק המשלט ע"י חיילי פלוגה ב', גדוד מכמש - חי"ש.
53
הגבעה בוצרה והוכשרה לתפקידיה על ידי התקנת תעלות ועמדות. לשיכון המגינים הוקמו שם צריף עץ ואהלים. שביל שנסלל חיבר את המשלט עם הכביש הפנימי, בקרבת "העץ".
משלט גבעת העץ (960 מטר)
תיאור המשלט
ליד "העץ" הבודד, ממול לגבעה הצהובה, מזרחית לדרך, בלטה מבין הגבעות השוממות הנמשכות מהכביש הראשי בכוון לישובי הגוש, גבעה שנקראה בשם "גבעת העץ". לרגלי הגבעה התפתל הכביש הפנימי, אשר במקום זה התפצל לשני ראשים שהובילו לישובי הגוש.
מצבו הטופוגרפי הנוח, שדה-האש הטוב, ודרכי הנסיגה הנוחים, קבעו את חשיבות המשלט. דרך מיוחדת נסללה כדי לחבר את הגבעה לכביש הפנימי.
תפקידי המשלט
1) למנוע מהאויב תקיעת טריז בין החלק הצפוני והדרומי של הגוש.
2) לשלוט על הכביש הפנימי- והצטלבויותיו.
3) להבטיח את חירבת זכריה ואת שדה התעופה.
4) להבטיח מפני הסתננות האויב מכוון צפון מזרח, בשביל של השדות שהוביל לק"מ ה-17.
5) סיוע אש לגבעה הצהובה ולחירבת זכריה.
מצבת המשלט
במשלט החזיקה כיתה מאנשי חי"ש שהיו מצויידים ברובים, בתתי"ם ובמקלעים. בשבוע האחרון למערכת הגוש הובא לשם מטול (פיאט).
תולדות המשלט
השמירה במשלט התחילה בימים הראשונים של המצור ביחד עם חסימת הכביש הפנימי. על יד העץ הוצב נוטר שבדק את התנועה. חששנו כל הזמן שהשלטונות יתנגדו לחסימת הכביש, ששימש מעבר גם לכפרי הערבים.
בעת ההתקפה בג' שבט התחולל בגבעה קרב מכריע שנגמר במפלת האויב. לאחר הקרב הוטל על כיתה מפלוגת חי"ש (סטודנטים) לתפוס את הגבעה ולהפכה לאחד המשלטים החזקים בגוש. מערה שהיתה בסביבתה שימשה מחסן לתחמושת ולחומר נפץ. במדרונו המערבי הוקם אוהל לשיכון המגינים. בסביבת המשלט פוזרו מוקשים. במקרה של הסתערות כלי רכב משורינים, הוטל על מגיני המשלט לנתק את הכביש הפנימי על ידי מוקש חשמלי שהיה מחובר לעמדה במשלט.
54
באדר ב' קיבלה עליה פלוגה ב' מגדוד מכמש את בהגנה של המשלט. אנשי הפלוגה הוסיפו לבצר את הגבעה, והקימו בה עמדות מקלע מוסוות.
בעת ההתקפה האחרונה על הגוש, משלא נתקל האויב, שהגיע לגבעת-העץ, בכוח ניכר ותקיף, השתלט מהר על הגבעה, וריכז בה את משוריניו שיצאו אחרי כן להתקיף את כפר-עציון ואת שאר הנקודות.
משלט חירבת סאויר (971 מטר)
תיאור המשלט
חירבת-סאויר שוכנת על גבעה נישאה, השולטת על פני הכביש הראשי ירושלים-חברון, לצדו המזרחי של הגוש. בימי שלום נחשבו רכסים אלה לאיזור מרוחק מאדמות הגוש, מקום משכן לבדוי תעמרה.
הגוש היה מוקף כולו גבעות, ואדיות וערוצים עמוקים, שהקשו מאד על כיבושו. רק שתי דרכים נוחות היו לפני הכובש : 1) מן הכביש הראשי דרך בית אומר לאוכף. 2) מן הכביש הראשי דרך סאויר ל"גבעת העץ". ברגע שהאויב תפס את חירבת סאויר, היה יכול לאיים על גבעת העץ ועל חירבת זכריה, הנקודות הרגישות במרכזו של הגוש.
המשלט הצטיין : 1) בשדה אש מצוין, 2) בשטחים מתים במידה מינימלית. פרט למטע שליד הכביש. 3) בקירות נמוכים שנמצאו במרחק של 70-50 מטר והם שימשו עמדות הטעיה טובות. 4) באפשרות של חיפוי על אגפיו הדרומיים מכוון המנזר, ועל אגפיו הצפוניים מחירבת זכריה. 5) המשלט נשען על בסיס ערפי ב"גבעת העץ". 6) דרכי הנסיגה היו נוחים - דרך המטע וחומותיו ובמורדות הצפוניים של הגבעה, בחסות הסלעים.
חסרונות המשלט היו : 1) בהעדר מעצורים טבעיים בשטח שלפניו - שהיו בשאר המשלטים והנקודות. 2) השטח במרחק של 50 מטר מן העמדות, היה שטח מת.
מחירבת סאויר היתה שליטה מלאה על קטע ניכר של הכביש הראשי. ביחד עם מגיני המנזר שלטו אנשי המשלט על שטח של 5--4 ק"מ. במקומות מסויימים נמצא הכביש בטווח אש אפקטיבית, כשארבע מאות מטר בלבד הפרידו בינו לבין עמדותינו.
תפקידי המשלט
1) לשלוט על הכביש הראשי, להטריד את תחבורת האויב ולמנוע את היערכות כוחותיו בקטע זה שבכביש.
2) להבטיח את קטע הכביש הפנימי במקום התחברותו לכביש הראשי.
55
3) למנוע התקפת אויב מצפון, מן השביל המתחבר לק"מ ה-17, על חירבת זכריה ועל ישובי הקטע הצפוני.
4) לסייע באש לגבעת העץ ולמנזר הרוסי.
מצבת המשלט
משלט סאויר היה תפוס על ידי כוח של כיתה אחת או שתיים שהיו מצוידים ברובים, בתתי"ם ובמרגמה אחת של "2. המשלט היה קשור בקשר טלפוני עם גבעת העץ. מאז תפיסת סאויר הפכו שני המשלטים לגזרת חזית אחת.
תולדות המשלט
עם התחלת המאורעות נפל דבר שאיש בגוש לא ציפה לו. מאות הערבים נטשו את הסביבה. וגם ה"תעמרים" מחבלי הכרמים שהפילו חיתתם על כל הכפרים, עקרו מסאויר. בקרב שהתנהל בג' שבט קבע האויב את מפקדתו בכבשן שבסאויר, ומשם הסתער על חירבת זכריה. שם הופיע הג'יפ הלבן של המפקד עבד אל-קדר-חוסיני. בהתקפת הנגד של אנשינו שנערכה בסביבה זו הוכה האויב, ומאז נעזבה הסביבה. מפקדת הגוש לא תפסה את המשלט מחוסר אנשים. כשבא מוש ז"ל מירושלים לפקד על הגוש, לא השלים עם העובדה שהגוש מסתפק בהגנת עמדותיו בלבד, הוא החליט להתקיף את דרכי המעבר של האויב. באותו זמן כבר היה המנזר הרוסי בידינו. מוש תיכנן את תפיסת חירבת סאויר ששכנה בקצה השני של הגוש, גם היא ליד הכביש הראשי.
בתקופה הראשונה ניצלו את המשלט רק לתפקידים מיוחדים. כשהותקף המנזר, יצאה מחלקת הפלמ"ח לסאויר כדי לתקוף את האויב מן האגפים, ולהקל על הכוח המחזיק במנזר. החבלנים הניחו מוקשים בסביבות סאויר, בעיקר ליד העמדות העלולות להיתפס על ידי האויב. בסוף אדר ב', יצאה חבורת פועלים בליווי כוח הבטחה ניכר והתחילה לחפור תעלות ועמדות. לאחר זמן נתפסה סאויר, ולילה לילה הוסיפו להתחפר. בכ"א בניסן נמסרה הגנת המשלט לשתי כיתות של חברי עין-צורים, ואליהם צורפו חיילי חי"ש.
בהתקפת כ"ה ניסן, נפלו המנזר והאוכף בפני לחץ האויב, אולם חירבת סאויר נשארה בידינו. האויב שילח מאות פגזים ורמונים בכיוון המשלט, אך לא יכול לאנשינו. בימים האחרונים של ניסן, הוחלפו אנשי עין-צורים על ידי כיתה משל החי"ש. בימי הקרב האחרונים נפל המשלט אחרי שהוקף מכל עבריו על ידי כוח שריון חזק.
חירבת זכריה (942 מטר)
תיאור המשלט:
הכפר נמצא במרחק של 2 ק"מ מכפר עציון צפונה, ליד הדרך המובילה
56
(תמונות- שני עמודים: המזנר הרוסי, המשלט בהר הרוסי, בניני משלט חירבת זכריה, חדר המשמר בחירבת זכריה, המשלט באוכף המוכתר, מגיני האוכף, מתיחת גדר תיל בעין צורים, משמר על העובדים בעין צורים).
לעין צורים ולרבדים. הוא שכן למרגלות רכס הגבעות, אשר על אחת מהן נבנה המחנה של עין צורים.
בכפר היו כתריסר בתים נמוכים ואפלים, אורוות ודירים. במרכזו היה בנין אבן חזק ששימש מסגד ולידו - מספר עצים גבוהים. גדרות אבן רבות הקיפו את הכרמים. למשלט היה קשר ראיה עם עין-צורים ורבדים ועם קטע של הכביש הפנימי, ליד ה"עץ". מן המשלט היתה גישה נוחה לגבעת העץ, לגבעת הסלעים ולנקודה החמישית.
תפקידי המשלט
1) לגשר בין שני משקי הקטע הצפוני למרכז הגוש.
2) למנוע התקפה מן הכוון הצפוני-מזרחי - מהשביל המוביל לק"מ ה-17.
3) לסייע באש לחירבת סאויר, לגבעת העץ, לגבעה הצהובה ולעין-צורים.
4) להבטיח את רבדים.
5) לפתור בעית מנהלה - כי המשלט שימש בסיס נוח לשיכונו של כח חיילים ניכר בקטע הצפוני של הגוש.
מצבת המשלט
שתי כיתות חי"ש ולרשותם רובים, תת"ים ומקלעים. מרכזית הטלפון לקטע הצפוני שנמצאה במשלט היתה קשורה עם המפקדה בכפר עציון.
תולדות המשלט
היה זה כפר ערבי זעיר ולא נקי. בימות הקיץ כשהערבים עיבדו את שדותיהם באיזור באו כ-50 ערבים מבני הכפר ארטס לגור בכפר. בימות הגשמים נשארו בו משפחות אחדות לשמור על הרכוש.
לאחר ההתקפה על השיירה בסוף חודש כסלו, נטשו הערבים את הכפר ועברו לארטס. אנשי הפלמ"ח ששכנו בקביעות ברבדים, נכנסו לחירבת זכריה. אחר כך שמרו שם הסטודנטים.
בהתקפה שנערכה בג' שבט, צרו המוני ערבים על החירבה. הם התכוננו לכבשה ולבתר את הגוש לשני חלקים. קרב מר היה נטוש על הכפר. בעת ההתקפה נפל אחד הסטודנטים יהושע מרקס ז"ל ועל שמו כינו חבריו את המשלט "מצודת יהושע". לאחר הקרב הועבר לחירבה הבסיס של פלוגת הסטודנטים. עשרים איש עברו לשבת בה. עבודה רבה הושקעה בביצור החירבה. מתחו גדר תיל מסביב לבנינים שנתפסו, חפרו תעלות קשר, בנו עמדות אבן, והכפר קיבל צורה של מחנה צבאי. סביב המחנה פוזרו מוקשים.
לאחר זמן כשבאה פלוגה ב' מגדוד מכמש (חי"ש), קבלו הם לידם את ההגנה על המשלט.
57
בימי הקרב האחרון שהתנהל בימים ג' וד' אייר, היו בחירבה, מחוץ לכוח הקבוע שבה, שתי כיתות חי"ש ושתי כיתות נוספות מאנשי עין צורים ומרבדים.
לאחר שהאויב כבש כמעט את כל המשלטים מסביב לקטע הדרומי של הגוש, נמלטו לכאן חלק משרידי הלוחמים במנזר ומרבית הנסוגים מחירבת סאויר, מגבעת העץ, ומן הגבעה הצהובה. הקשר בין הקטע הצפוני למרכז הגוש נותק, ובחירבה לא ידעו על גורל שאר ישובי הגוש. הם קיימו קשר באל-חוט עם ירושלים, והתכוננו לעמידה בפני האויב.
בחמשה באייר, כשהתנהל המו"מ עם נציגי הצלב האדום בדבר תנאי הפינוי, ניסו המונים ערבים להסתער על החירבה. האנשים שהיו בעמדות החירבה פתחו באש ועצרו את המסתערים.
משלט הנקודה החמישית (786 מטר)
תיאור המשלט
משלט זה נקבע בהמשכו של רכס הגבעה הצהובה, בצפון מערב, בין רבדים למשואות יצחק, במקום הנקודה החמישית, שעמדה לעלות לאדמות נחלין ערב פרוץ מלחמת השיחרור.
המשלט היה קשור עם "הגבעה הצהובה", שבמרכז הגוש, בדרך טובה שנסללה ערב פרוץ המלחמה. הוא שלט על חלק גדול של הכפר נחלין, ולצידו התפתלו הדרכים שהובילו מנחלין לג'בע ולצוריף.
תפקידי המשלט
1) להבטיח את "הגבעה הצהובה" מכוון הכפר ג'בע.
2) לסייע באש לרבדים.
3) לנתק את הכפר הערבי נחלין מג'בע ומצוריף.
מצבת המשלט
הוא נתפס רק כשהוכרז על מצב "הכן". החזיקה בו כיתה מאנשי רבדים שהיו מצוידים ברובים.
תולדות המשלט
בקרב האחרון, בשלישי באייר, החזיקו אנשי רבדים במשלט עד שעות הצהרים. משנוכחו לדעת כי האויב מתכונן לכתר אותם - נסוגו למשקם.
משלט רבדים (כ-650 מטר)
תאור המשלט
משלט זה נקבע בקצה של שלוחת רבדים, בין סלעים שהשקיפו על הכפר נחלין ועל הדרך נחלין-צוריף.
58
תפקידי המשלט
1) לצפות על הכפר נחלין.
2) להטריד את תנועת האויב בדרך נחלין-צוריף.
3) להבטיח את רבדים מהכוון המערבי.
4) להבטיח את העובדים בשטחי רבדים.
מצבת המשלט
כשאנשי רבדים יצאו לעבוד בשטחים הקרובים לנחלין, היתה כיתה - מצוידת במקלע, רובים ותת"ים - תופסת את המשלט ושוהה שם עד שהעובדים שבו למשקם. בדרך כלל שמרו במשלט אנשי רבדים. בחדש אדר שמרו שם סטודנטים - אנשי חי"ש.
תולדות המשלט
המשלט נתפס לראשונה בחודש שבט.
באחד הלילות שמו הערבים מארב בין הסלעים והתכוננו לפגוע בכיתה שהיתה צריכה לתפוס את המשלט עם בוקר. אולם אותו בוקר יצאה הכיתה לנקודה החמישית בתפקיד הבטחה והערבים עזבו את המשלט.
משלט 600 הדונם (825 מטר)
תיאור המשלט
השטח של "600 דונם", השתרע על גבעה רחבה, במרחק קילומטר אחד מערבית ל"משואות יצחק". המשלט שלט על כמה ערוצים מסוכנים, ועל מבואות הכפר צוריף.
משלט 600 הדונם, נחשב משלט קשה בגלל מעט העמדות הטבעיות שהיו בו, ובעיקר בגלל דרכי הנסיגה הארוכות והמסוכנות. הדרך שהובילה מן המשלט למשואות יצחק, חצתה ואדי עמוק. שביל אחר הוביל על גבי רכס, דרך חירבת הלאל, לגבעת הסלעים.
המשלט הזה יחד עם המשלט שהיה ב"גבעת אולגה", השאירו את משואות יצחק כנקודת עורף, המוקפת משלטים חיצוניים. הדבר היה חשוב, הואיל ומצבה הטופוגרפי של משואות היה גרוע ביותר, בהשתרעה כולה על גבי מדרון וגבעות משקיפות עליה מכל צד.
תפקידי המשלט
1) למנוע התקפה מכוון הכפרים צוריף וג'בע.
2) למנוע צליפות על משק משואות יצחק.
3) לצפות בכוון המערבי-צפוני של הגוש.
59
מצבת המשלט:
מהוסר אנשים לא החזיקו במשלט בקביעות. רק כשהוכרז מצב "הכן" נתפס המשלט על ידי כיתת פל"ם ממשואות-יצחק כשלרשותה רובים ותת"ים.
תולדות המשלט
בראשית הקרב האחרון נתפס המשלט על ידי אנשי משואות יצחק, שנסוגו למשק, לאחר שגברו הקרבות במרכז הגוש.
משלט גבעת-אולגה (750 מטר)
תיאור המשלט
הוא נמצא על גבעה צפונית מערבית ממשואות יצחק, מעבר לערוץ צר. למשלט הזה היו עמדות טבעיות טובות, ודרך נסיגה נוחה למשואות יצחק.
תפקידי המשלט
1) לצפות בכוון הכפר ג'בע.
2) למנוע התקפת אויב מכוון הכפר הזה.
3) להבטיח את העובדים בשטח המטעים של משואות יצחק.
מצבת המשלט
המשלט נתפס רק כשהוכרז על מצב "הכן" על ידי כיתת פל"ם ממשואות יצחק שהיתה מצוידת ברובים.
תולדות המשלט
מגני המשלט לא נתקלו אף פעם באויב ביום האחרון אחרי כניעת הגוש, פרצו ערביי ג'בע בכוון למשואות, כדי לקחת חלק בשלל. מגיני המשלט מנעום מלגשת למשק.
ד. ב. ד.
הפרק הבא: התארגנות וכוננות
לרשימת כל הפרקים בספר