מכתב א:
דתיים וחילוניים
בין אנשי הקורס היתה קבוצה ניכרת של בחורים דתיים, מלבד חברי המשקים הדתיים שבסביבה. היחס ההדדי בין הבחורים בעלי השקפות השונות היה נאה. לא מעט השפיעה גם האוירה הכללית אשר שררה בגוש עציון.
משתתפי הקורס חולקו לשלש כתות, שבמסגרתן התנהלה כל הפעולה. מבחינת התוכנית וזמן הלימודים, היו שתי תקופות : א) החזרה על אמון הפרט והכלל ואמון המדריך: ב)ניהוג בקרב. נקבעו שעורים בעניני עזרה ראשונה וטופוגרפיה.
במסגרת אימוני שדה היינו יוצאים גם לשטחים המרוחקים של הגוש כדי להבטיח את חיי העובדים.
את הנשק שלנו החזקנו ב"סליק" במתבן. ואנו התאמנו בנשק הנוטרים בכפר עציון.
עד שהאנשים התרגלו לתנאים והכירו זה את זה היו קשים חברתיים רגילים, אך במשך הזמן נוצרו בינינו יחסים חבריים. כל זמננו היה מוקדש לאימונים ולימודים ולא נשאר לנו הרבה פנאי לגיבוש הווי חברתי. בשעות הפנאי היינו נכנסים לחדר הקריאה המרווח של כפר עציון ומעיינים בעתון, אחדים מאתנו בחרו להשתתף עם חברי הקבוצה בשעורים השונים, שהתקימו בחדרי "נוה עובדיה".
בימי השבתות לא התקיימו אמונים, אלא הרצאות ספורות בלבד. יתר שעות היום היו מוקדשות למנוחה, לעיון ולטיולים במשקי הסביבה. אוירת השבת אשר שררה בכפר, הסעודות החגיגיות שנערכו בחדר האוכל של הקבוצה, ומסיבות עונג השבת, השרו על כולנו אוירה חגיגית שהשפיעה גם על החברים הלא דתיים. |