משלטי הגוש נחלקו לשלשה סוגים:

1.      משלטי תצפית.

2.      משלטי התגוננות.

3.      משלטי הטרדה.

המשלטים יחד עם נקודות היישוב היוו את מערכת ההגנה ההיקפית של הגוש, שהקיפה שטח בקוטר של כחמשה ק"מ.

משלטי התצפית :

המשלטים יחד עם נקודות היישוב היוו את מערכת ההגנה ההיקפית של הגוש, שהקיפה שטח בקוטר של כחמשה ק"מ.

תפקידם של משלטי התצפית היה לגלות ולהתריע על ריכוזי האויב, להטרידו להכשיל את היערכותו. אולם במקרה של קרב הוצרכו לסגת למשלטי התגוננות. משלט טיפוסי כזה היה ב'גבעת העץ'. משלטי ההטרדה שימשו בדרך כלל כמשלטי תצפית והתגוננות, אך לאחר הקרב בנבי-דניאל הוטל עליהם גם התפקיד לפגוע בחבורת האויב ולחבל בדרכי המעבר שלו. משלט טיפוסי כזה – חירבת סאויר.

על חלק מן המשלטים הוטלו כל התפקידים גם יחד. משלט האוכף, למשל, שימש לתצפית, אולם בנקל אפשר היה לנצלו להטרדת העמדות הקדמיות של הערבים בבית אומר. גם המנזר הרוסי שימש בתקופה האחרונה לצורך הטרדה, אך השליטה בו הבטיחה את הגנת שדה התעופה ואת הגנת הקטע המזרחי של כפר-עציון. דני מס היה הראשון שהגה את רעיון שרשרת המשלטים בגוש. בזמנו גם בוצעה תפיסת המשלטים – 'אוכף המוכתר', 'גבעת הסלעים', 'הגבעה הצהובה', 'חירבת זכריה' ו- 600 הדונם'. בימי פיקודו של עוזי נרקיס נתפסו המשלטים – 'גבעת העץ', 'ההר הרוסי', המנזר ו'משלט רבדים'. מוש עוד הגדיל לעשות בשטח זה. הוא ניגש לתיכנון המשלטים בתנופה רבה. תוך הקפדה על ביצורם היעיל. בתקופת פיקודו נתפסו המשלטים – 'חירבת סאויר', 'האוכף המערבי', 'הנקודה החמישית' ו'גבעת אולגה'. תכנית ההגנה היתה מבוססת על שרשרת משלטים חיצוניים אשר גם נקודות ישוב שולבו בה. מספר ישובים ומשלטים נמצאו בתוך טבעת ההגנה. המגרעת בתכנית הזאת היתה בזה שכפר-עציון, ששימש מרכז לגוש, בגלל היותו המשק הותיק בעל האוכלוסיה המרובה ביותר, ואשר בו נמצאו בתי המלאכה, מיכלי המים, מתקנים ומוסדות שונים, נמצא בקירבת מקום למשלטים החיצוניים, ומכיוון אחד היה חשוף לפגיעות האויב.

ביחד עם היישובים עצמם, נמנו  15 משלטים.       לרשימת המשלטים ...