מנחת לגוש-עציון
לאחר מאורעות גוש-עציון באמצע חודש ינואר (טבת), גבר הצורך להכין במהירות מִנְחַת שיאפשר להנחית מטוסים קלים במקום. לקראת סוף ינואר עלה מספר הטיסות לגוש, והוטלו בהן בעיקר תחמושת, בגדי-חורף ופריטי ציוד אחרים שנדרשו בדחיפות, ושניתן להטילם או להצניחם ממטוסים.
העדר המנחת הגביל עד מאוד את כמות המטענים שניתן להטיס, וחלק מהם גם ניזוק עם הפגיעה בקרקע. אך חשיבותו של המנחת בגוש-עציון נבעה בראש וראשונה מן הצורך להטיס אנשים אל הגוש וממנו.
הטופוגרפיה של גוש-עציון הקשתה על מציאת שטח מתאים והכשרתו כמנחת. בקשתה של מפקדת הגוש - לשלוח מהנדס קרקע לתכנון ופיקוח על הכנת המנחת, וטרקטוריסט להפעלת הטרקטור שהיה באותה עת בגוש - לא נתמלאה, בעיקר בגלל קשיי תחבורה. מפקד מחלקת הפלמ"ח במקום נטל את היזמה, ובעזרת אנשי המקום החלה הכשרת קטע מהדרך הפנימית המוליכה לכפר-עציון, לשמש כמנחת. בתחילה סוקלו בעבודת כפיים האבנים הגדולות, ולאחר מכן הופעל הטרקטור והמנחת הוכשר במהירות. כיוונו היה מזרח-מערב, אורכו כ-250 מטר ורוחבו כ-30 מטר. |