גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

קשיי התיישבות בהר

"המוציא לחם מן הסלע" (מאִמרות אנשי כפר עציון)
אדמת ההר הפורייה והדשנה נסחפה ברוּבָּה בשנות הגלות. נותרה קרקע טרשית, סלעית ורדודה. חלקות הקרקע הדשנה והפורייה בעמק הברכה, נותרו בידי החקלאים הערבים, אותן הם לא ניאותו למכור. הכשרת הקרקע - סיקול, בניית מדרגות (טרסות) - תבעו משאבי גוף ונפש אדירים. לעיתים התנכלו השכנים הערבים למתיישבים וניסו לשבש את עבודתם. אנשי ההר לא נרתעו ולא נסוגו אחור. בעמל רב ובמסירות אין קץ חגרו את ההר מדרגות ועיטרוהו מעטה עצי פרי ויער.

"ושאבתם מים ברחמנות" (מאִמרות אנשי כפר עציון)
המים, סם החיים, נִתנו למתיישבי גוש עציון במשׂוּרה. המעיינות הגדולים בשולי עמק הברכה, מהם ניזונה ירושלים בשלהי ימי הבית השני, נותרו בשליטה ערבית. הובלת מים מירושלים היה פתרון הכרחי אך מוגבל. בכפר עציון נחצבו בריכות אגירה תת-קרקעיות אליהן נקוו מי הגשמים. מצוקת המים הייתה חוויה עמוקה של המתיישבים: "השאלה הקשה ביותר הייתה שאלת המים, כאשר ירד גשם שמחנו מאד כי הבריכות תתמלאנה מי גשם לשתִיה"! כתבה ילדה מכפר עציון. היה זה הזיכרון החזק ביותר שנשאה עמִה אחר שנעקרה מביתה, התייתמה מאביה והיטלטלה בדרכים.

החורף סוער, הקיץ נעים
גוש עציון מתנשא כ-1,000 מטר מעל פני הים, חשוף למערב ופרוץ לרוחות. בחורף נושבות רוחות סוערות, הגשמים מרובים, קור עז פוקד את פסגות ההר. סופות שלגים עוטות את ההר בלובן צחור. בחורף תרפ"ז, 1927, נלכדו אנשי מגדל עדר במצור שלג ימים רבים וכך גם מחדשי היישוב בכפר עציון, בחורף תשכ"ח, 1968. ערפילים מכסים את המדרונות והגאיות. לעומתם, האביב והקיץ נעימים ומרעננים, האוויר צח ושקוף, הטל יורד בשפע ומרווה את הכרמים. אלה עודדו פיתוח תיירות וקייט. בזכותם היה גוש עציון מוקד עלייה לרגל. רבים באו לפקוד אותו וליהנות מהאוויר הצלול ומהאווירה החלוצית המרוממת.

בדידות וניתוק - חושך סביב
כביש צר ופתלתול קישר בין גוש עציון לירושלים, לאורכו יישובים ערביים. בכל ארבע גלי ההתיישבות בגוש עציון חשו המתיישבים את הבדידות והניתוק. חשיכה שררה בכל המרחב הסובב אותם. כפרים ערבים חשוכים הקיפו אותם מכל עבר. כל אחד מגלי ההתיישבות החלוצית בגוש עציון שנעקר מההר העצים את תחושת הדאגה שליוותה את המתיישבים הבאים אחריו. לצד תופעות קשות אלו, מתיישבי גוש עציון זכו גם להארת פנים של שכניהם הערבים. שכנים ערבים חילצו את אנשי מגדל עדר ממצור השלג הכבד שפקד את ההר. מאוחר יותר הצילו אותם מפורעים ערבים שביקשו לפגוע בהם. הולצמן הקים בצומת גוש עציון מרפאה לשירות כל שוכני האיזור. בנו, דר' מאיר הולצמן, שימש כרופא במרפאה (עד היום ניתן להבחין בצומת גוש עציון במבנה המרפאה מאותם הימים). בכל גלי ההתיישבות בהרי עציון, נקשרו גם יחסי שכונות טובים עם קבוצות ערבים מהאיזור.

גוש עציון פורח ומשגשג

חרף הקשיים והמגבלות שהיו מבחנים קשים לעמידתם החלוצית של המתיישבים בהר, הם העפילו להר ונאחזו בו. הִתגברו וראו חיים ונחת, הכשירו קרקע ונטעו מאות דונם עצי פרי ויער. פליטי שואה, גרעיני עולים וילידי הארץ נִקלטו בקיבוצי גוש עציון, תש"ג-תש"ח. חיי עמל ויצירה, חיי תורה-ועבודה נִרקמו בין סִלעי ההר. דור חדש - ילדי עציון - פרחו בהר ובִּשרו קביעות והשתרשות, גאולה ופדות. בעקבות כפר עציון הלכו שאר היישובים, התרחבו והתבססו. גוש עציון היה למרחב יהודי פורח ומשגשג, צופה בתקווה ובאמונה לעתיד מלבב.

בראשית תש"ח (1947) מנה גוש עציון כ-450 נפש:

כפר עציון -          163 חברים, 57 ילדים

משואות יצחק -   111 חברים, 12 ילדים

עין-צורים -         55 חברים

רבדים -              80 חברים

גוש עציון השתרע על פני שטח של כ-20,000 דונם קרקע, מחציתם בבעלות יהודית. מרבית הקרקעות שבידי היהודים היו קרקעות זיבוריות. נעשו הכנות להקמת מפעלים תעשייתיים משותפים ליישובי גוש עציון ולעליית נקודת התיישבות חמישית באזור.

שם
_price
_Quanity
מחק
_Confirm_and_pay