גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

תמו ימי הקרבות

עם היוודע הבשורה הקשה על נפילת כפר עציון בקרב, הסדירו ראשי המוסדות הלאומיים, בעידודו ובמעורבותו של הרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג, בתיאום עם הצלב האדום, הפסקת אש וכניעה. חברי משואות יצחק, עין צורים ורבדים, ועימם הלוחמים מהיחידות המגויסות נלקחו בשבי הליגיון לעבר הירדן. השבויים שוכנו במחנה אום אל-ג'מאל במזרח ירדן, סמוך לגבול עירק. שם ישבו הגברים כתשעה חודשים, הבנות שוחררו לאחר שישה שבועות.

בייצר נקמה אכזרי הביאו הערבים חורבן והרס על גוש עציון. המבנים נהרסו ונשרפו, עצי הפרי והיער הרבים ששתלו המתיישבים, נעקרו. שרידים דלים בלבד נותרו מגוש יישובים פורח ומשגשג שעלה בלהבות. מרחב גוש עציון חזר למראהו החרב והשמם, כפי שהיה בטרם החלה ההתיישבות היהודית בו.

דברי הערכה והספד

לכוהני עמל במקדש מולדת - דימינוכם אנשי עציון. כמבין סלעים צמחתם ועליתם - אנשי ההר.  בשבילי עקידה - בין חברון לירושלים - צעדתם בדד. הרים קדומים הִצמחתם-הִפרחתם. עד נעקדתם עליהם כעולות תמימות. קורבן ציבור שלם נעקד על מזבחו. על-סף המדינה ולמענה חלל נפלו. חרב ישראל בידם ונצח ירושלים בפיהם.

הרב משה צבי נריה

מגיני גוש עציון הצילו את ירושלים. ארבע נקודות בלב שטח האויב לא נתנו להם לגשת לשערי העיר. רבים, רבים מידי בשבילנו נפלו שם. אבל אם קיימת ירושלים עברית, אם מכת-המוות ליישוב, שהייתה כמונחת בקופסה של האויב, לא ניתנה - אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון.

מייסד המדינה וראש הממשלה הראשון, דויד בן גוריון, תש"ט 1949

כחלוף חי חודשים מנפילת גוש עציון, בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לממלכת ירדן, הוסכם על פינוי חללי הקרבות שנותרו בתחום ממלכת ירדן. הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן, הוביל את ליקוט העצמות, שהחל ביום ח בחשוון תש"י, 31.10.1949, ונמשך עשרה ימים. חבר כפר עציון, ד' בן דוד, ששרד את הקרב האחרון, התלווה לאנשי הרבנות הצבאית הראשית, הם חצו את הקווים והגיעו לגוש עציון, בליווי חילי הליגיון הערבי. במסירות ובאהבה ליקטו את עצמות הנופלים בקרב האחרון ואת אלו שנטמנו בבתי הקברות בגוש עציון.

ביום כה בחשוון תש"י, 17.11.1949, הובאו הרוגי גוש עציון וחללים נוספים שנפלו בקרבות תש"ח במרחב ירושלים, למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הייתה זו לוויה ממלכתית בהשתתפות המוני בית ישראל, ראשי האומה ואישי ציבור, שיצאו כולם לחלוק כבוד אחרון לנופלים, אנשי "מגש הכסף עליו נִתנה מדינת היהודים". קבר אחים גדול נכרה בהר הרצל ובו נטמנו הרוגי הקרב האחרון בכפר עציון. אדמת הסלעים הקשה, אדמת ירושלים למענה לחמו, למענה נפלו בקרב, קלטה אותם בדומיית אלם רוויית יגון.

שם
_price
_Quanity
מחק
_Confirm_and_pay