פישגרונד אברהם - בן קלמן ושושנה
נולד ב-11.7.1920 בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה. ב-1933 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בביה"ס תחכמוני ואחר כך בבי"ס למסגרות של המזרחי. עבד בבית החרושת "מגן". היה פעיל בתנועת נוער דתית. מ-1934 חבר ההגנה. בגלל קשיים כלכליים חזרה המשפחה לחו"ל. אברהם סירב לעזוב את הארץ אך בגלל גילו הצעיר נאלץ להצטרף אל משפחתו. היה ראש סניף בני עקיבא בברטיסלבה, ואחד המדריכים המעולים של התנועה במדינה. הכניס בסניפים רוח ארץ ישראלית, והביא לנוער את בשורת ה"הגנה". ב-1939 עם פרוץ מלחמת העולם העפיל ארצה, נעצר וישב בעתלית. ב-1940 שוחרר והצטרף לקב' אברהם. התערה בחיי הקבוצה. היה בפלוגת העבודה בגבעת עדה והיה שם הרוח החיה. התאמן בהגנה ועסק בספורט. ב-1941 התנדב לפלמ"ח ועבר קורסים שונים. סגן מפקד היחידה הדתית של הפלמ"ח בעיינות. מילא במחלקה מלבד תפקיד הדרכתי גם תפקיד של מרכז חברתי. בראשית תש"ה שוחרר עפ"י דרישת הקבוצה ונתמנה למא"ז בכפר עציון. עבד בעבודות שונות אך עיקר מעייניו היו בענייני בטחון: סדור סליקים, אימון החברים וטפול בנשק. אהב את הסביבה והתעניין בה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית ובטחונית. מהימים הראשונים לפרוץ מלחמת השחרור שימש כמא"ז, היה עוזרו ומלווהו הנאמן של דני מס ז"ל, ועזר לו בתיכון תכנית ההתבצרות של הגוש. כל הימים היה שקוע בענייני בטחון. המשיך גם בשיתוף פעולה הדוק עם מוש ז"ל. בג' באייר יצא בראש כיתת פל"ם להגיש עזרה לכוח שהותקף באוכף המוכתר. הוא פיזר את אנשיו ופקד עליהם לשכב במארב, ולהתקיף את הטאנקים מאחור. כך שכבו הבחורים כל היום ורק בשעת הערב חזרו לכפר ואברהם הצטרף מיד לפיקוד. בד' באייר תש"ח (13.5.1948) הוא מופיע בעמדות, מוסר הוראות ומעודד את רוח האנשים. נפגע קל, אך המשיך בתפקידו. כשפרצו משורייני האויב לתוך הכפר קיבל על עצמו את התפקיד לנהל נושא ומתן עם האויב, למרות שברוחו היה נגד כניעה. בשליחותו זו מצא את מותו. בהתקרבו אל המשוריינים פתח עליו ערבי באש והרגהו. הניח אשה ובת. בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן.