רוזנפלד יחיאל - בן יוסף ורבקה
בן רבקה ויוסף, נולד ביום י"ד בשבט תרפ"ג (31.1.1923) בעיר אופטוב קילצקי שבפולין. אביו סוחר יינות אמיד וחסיד מודזיץ'. היה הבן הבכור ואחריו אח ואחות. יחיאל למד בחדר ובבית-ספר פולני ונחשב בין התלמידים המעולים. בהיותו בן 12 החל ללמוד בבית-הספר העברי "יבנה" ואחרי-כן המשיך ללמוד באופן פרטי כיוון שהביקור בגימנסיה פולנית היה כרוך בלימוד בשבתות. היה נער בעל אופי נוח ומעולם לא ראוהו כועס או מתרגז. מילדותו נטה למכניקה ולאמנויות שונות, למד לצלם ומגיל צעיר עסק גם בפיתוח והעתקה של תמונות (גם בכפר עציון המשיך בתחביב זה). בהיותו בן 14 הצטרף לתנועת "בני-עקיבא", והיה אחר-כך מדריך בה ומעורב בכל פעילות ציונית בעירו. לאחר פלישת צבאות הנאצים לפולין המשיך בעבודה הציונית במחוז. בראשית שנת 1941 נשלח למחנה עבודה "סקרז'יסקו" ובאמצע 1944 הועבר למחנה עבודה "צ'נסטוחובה". גם במחנות השכיל ללכד סביבו את הנוער ושם גם הכיר את אשתו לעתיד צפורה (פֶלה) רובינשטיין. שוחרר מהמחנה על ידי הרוסים ב 17 ינואר 1945 וכשלא מצא עוד שריד ממשפחתו, עבר ללודז' והוא וציפורה היו הזוג היהודי הראשון בעיר שהעמיד חופה לאחר ימי השואה ב 2 פברואר 1945. יחיאל נכנס במלוא מרצו לעבודה בתנועת "בני-עקיבא" והתמסר לחינוך הילדים ניצולי המחנות והמנזרים. עם קבוצת ילדים עבר עם אשתו לגרמניה למחנה העקורים "פוקינג", היה פעיל שם בחיים הציבוריים והדתיים, ואשתו עסקה בהדרכת נוער. באביב1946 עלתה אשתו לארץ כמדריכה של קבוצת ילדים כשהיא כבר בהריון, הצטרפה לכפר עציון, ושם נולד בחנוכה תש"ז בנם יוסף-מרדכי. בנובמבר 1946 עלה כמעפיל בספינה "לטרון", נתפס על ידי הבריטים ונכלא בקפריסין. גם שם המשיך בפעולה ציבורית בחוגי הנוער החלוצי-הדתי וסייע לשליחי הקבוץ הדתי בעבודתם במחנה. ביוני 1947 זכה להגיע לארץ ולהתאחד עם אשתו בכפר עציון. בכפר עציון נקלט יפה בחברה ובעבודה, עבד בהכשרת קרקע, בבניין, ולמען הוסיף דעת הירבה ללמוד ולקרוא.
עם תחילת המצור על כפר עציון יחיאל ואשתו לוקחים חלק בשמירה ובהגנה על הקיבוץ ואשתו שימשה גם כחובשת. בזמן פינוי האמהות והילדים מכפר עציון ב 5 ינואר 1948 החליטה צפורה להישאר עם בעלה ואת בנם יחידם שלחו לירושלים באחריות חבֵרה. בקרב האחרון בכפר עציון, ד' באייר תש"ח (13.5.1948) כשחילות האויב פרצו לכפר והכריעוהו נפלו שניהם על משמרתם ליד בניין המנזר הגרמני. השאירו אחריהם בן יתום מהוריו – כמקרה יחיד במלחמת השחרור של זוג הורים הנהרגים כלוחמים. אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים, עם שאר חללי הגוש, לבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.